ת"א 20432-10-13 קולקובסקי נ' פרו ואח'

1. ביום 10.2.16 הגיעו הצדדים שנזכרו לעיל להסכם פשרה לפיו אומצה הצעת בית המשפט כאמור בעמ' 84 לפרוטוקול הדיון מיום 21.12.15 בשינויים מסויימים. בהסכם הפשרה נקבע, בתמצית, כך:

א. ההסכם נשוא התביעה יעמוד בתוקף.

ב. הנתבעים 1-3 (להלן - "כסראוי") ישלמו לתובעת סך 10,000$ משוערכים כדין.

ג. כסראוי ישאו בכל תשלומי המס החלים על העסקה נשוא התביעה תוך 90 יום וימציאו אישורים על כך. בית המשפט יקבע סנקציה אם לא יעשו כן.

ד. הצדדים יטענו בדבר תוצאות המשפט.

2. בקליפת אגוז יוסבר, כי המחלוקת נשוא התביעה נגעה לשאלה האם הנתבעת 1 חתומה על מסמך שבו נרשם שהתחייבה לשאת במיסים החלים על עסקת מקרקעין שנכרתה בינה כרוכשת לבין התובע 1 כמוכר, עוד בשנת 2006.

הנתבעת 1 הכחישה את חתימתה על מסמך זה. מחלוקת נוספת נגעה לתשלום יתרת התמורה על פי ההסכם בסך 10,000$ אשר לטענת הנתבעת 1 שילמה למתווך בעיסקה ולא הועברו לנתבע 1. הנתבעים 2-4 נתבעו אף הם על ידי התובע 1 שנפטר למרבה הצער במהלך ההליך המשפטי ואשתו באה בנעליו. הנתבע 4 הינו הפרקליט שטיפל בעיסקה.

3. לאחר הליך משפטי ממושך וסבוך, שכלל דיונים רבים, הושג הסכם הפשרה שתואר לעיל. כפי שניתן להיווכח, למעשה, ההסכם מגלם הסכמה של כסראוי לחלק הארי של הסעדים בתביעות: תשלום המיסים יחול על כסראוי והם ישלמו את יתרת התמורה על פי ההסכם. נותר להכריע בסוגית הוצאות המשפט.

4. הצדדים הגישו סיכומים לענין הוצאות המשפט. התובעת 2 מבקשת לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 108,532 ₪ נומינלי וצרפה אסמכתאות לכל תשלום ותשלום שדרשה.