ת"א 20417-11-14 אייל שלו נ' קידמה החברה המרכזית לגז בע"מ ואח'

1.הבקשה שלפניי הוגדרה כ"הודעה ובקשה מטעם המבקש – התובע".

בבקשה נאמר כי בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 3.12.14 בבקשה לסעדים זמניים, ובעקבות המלצת בית משפט במהלך הדיון מודיע התובע כי הוא סבר והוא סובר גם כיום כי היה מקום להגיש את הבקשה לסעדים זמניים.

אולם, לאור הערות בית המשפט, בייחוד ביחס לסעדים הרחבים אשר התבקשו במסגרת הבקשה, מודיע התובע כי הוא לא יעמוד על הבקשה - מבלי שהוא מוותר על טענותיו נשוא הבקשה והתביעה העיקרית ואלה יתבררו במסגרת התביעה העיקרית.

בנוסף לכך התייחס המבקש לניסיונות לתאם פגישה בין הצדדים במשרדי החברה אחר הדיון.

בית המשפט התבקש למחוק את הבקשה ללא צו להוצאות.

המבקש טען כי קיומו של הדיון לא נעשה לריק, שכן הוגשו תצהירים והתקיימו חקירות, וכך התקצר הבירור העתידי ויחסך זמן שיפוטי.

כמו כן, נחסך הצורך להגיש סיכומים.

לחלופין, ביקש התובע לקבוע כי שאלת ההוצאות בבקשה תילקח בחשבון בעת ההכרעה בתביעה העיקרית.

2.המשיבים ציינו כי בית המשפט המליץ למבקש מספר פעמים לחזור בו מהבקשה.

כמו כן, גם במסגרת הבקשה למחיקת הבקשה לסעדים זמנים לא חוזר בו המבקש מטענותיו.

נאמר כי ניהול ההליך לקח עשרות רבות של שעות עבודה, ועלה למשיבים בפועל סכום של 45,000 ₪ פלוס מע"מ.

לאור התעקשות המבקש לנהל את הדיון, סבורים המשיבים כי יש לחייב אותו בהוצאות בסך 60,000 ₪.

נאמר כי עוד בתגובה לבקשה נטען כי מדובר בבקשה חסרת בסיס וכי הסעדים המבוקשים בבקשה אינם ראויים לבקשה לסעדים זמניים.

נטען כי מדובר בחוסר תום לב מצד המבקש וכי יש לפסוק כנגדו הוצאות משמעותיות.