ת"א 20406-09-11 תויות איכות בע"מ נ' בן יאיר ואח'

נתוני רקע: 

1. לפני בקשה לסילוק על הסף וזאת בנימוק של מעשה בית דין נוכח קיומו של פס"ד שניתן ביום

16.8.15 בבית הדין הארצי לעבודה (ראה: ע"ע 13010-05-14, 4675-05-14, להלן: "פס"ד").

המשיבה הינה חברה פרטית, הפועלת החל משנת 1980 והמעסיקה 27 עובדים בייצור מדבקות בטכנולוגיות מיוחדות לכלל ענפי הצריכה השונים, לרבות ביצוע הבלטות, הטבעות והדפסות מיוחדות, וכן שילוב ביניהם. התובעת מייצרת תוויות ייחודיות וייעודיות למספר מוצרי צריכה ספציפיים של כמה מהחברות הגדולות והמוכרות במשק.

2. המבקשת מס' 1 הינה אשתו של מר לירון בן יאיר, עובד לשעבר של המשיבה, אשר עבד אצל התובעת בתפקיד מנהל המכירות של התובעת, החל משנת 2002 ועד לחודש מרץ 2010, עת מסר הודעה על התפטרות מעבודתו אצל התובעת (להלן: "מר בן יאיר"). לטענת המשיבה המבקשת מס' 1, הקימה והפעילה עסק מתחרה בענף הדפסת המדבקות, ואף בסמיכות גיאוגרפית אליה, בשם "ש.ע.ל. הדפסות איכות" (להלן: "ש.ע.ל"), ופעלה יחד עם בעלה, מר בן יאיר, לשיווקו. זאת, במקביל לעבודתו של בעלה אצל המשיבה, תוך שימוש במשאביה - רכב, טלפון, דלק, סודות מסחריים וידע ייחודי, ועל חשבון זמן העבודה.

3. המשיבה הגישה בבית הדין לעבודה תביעה כנגד מר בן יאיר בדרישה כי הוא ישלם לה תשלומים שונים, המסתכמים לכדי 221,500 ₪, בגין: פיצוי בשל הפרת חובת האמון ותום הלב כלפיה, פיצוי בגובה הרווח שעשה מהשימוש ברשימת לקוחותיה וברשימת הלקוחות הפוטנציאליים, פיצוי בשל אובדן הרווחים, שהתובעת הייתה מקבלת מהזמנות העבודה, שהועברו, לטענתה, על ידי הנתבע לאחרים, ועוד.

4. זמן מה לאחר הגשת התביעה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד מר בן יאיר (ראה: סע (חי') 23945-03-10), הגישה המשיבה את התביעה שלפנינו, כנגד המבקשת מס' 1, על בסיס אותה מסכת עובדות ששימשה בתביעה בבית הדין לעבודה. בשלב מאוחר יותר תוקן כתב התביעה והוספה המבקשת מס' 2, ש.ע.ל, לכתב התביעה. לאחר שבית הדין האזורי לעבודה נתן את פסק דינו ערערו שני הצדדים לבית הדין הארצי לעבודה, אשר כאמור נתן את פסק דינו ביום 16.8.15. בית הדין הארצי קיבל בחלקם את הערעורים וקבע כי מר בן יאיר הפר את חובת תום הלב והאמונים כלפי המשיבה. בפסק הדין התקבלה בחלקה גם התביעה שכנגד שהגיש מר בן יאיר ונקבע כי הוא זכאי לתשלומים בגין תמורת הודעה מוקדמת, שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרש מענק חג, אך מנגד זכאית המשיבה לקזז הלוואה שנטל העובד.

5. ההליך המתנהל בבית משפט זה החל כאמור בסמוך להליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה. המבקשים הגישו בעבר בקשה לדחיית התביעה על הסף או לחלופין להתליית הליכי התביעה וזאת עקב ההליכים שהתנהלו במקביל. בהחלטה מיום 21.4.15 נדחתה הבקשה לדחיית התביעה על הסף אולם הוחלט על התליית ההליכים עד לקבלת פס"ד של בית הדין הארצי לעבודה. כיום, לאחר שפס"ד האמור ניתן, שבו והגישו המבקשים בקשה לדחיית התביעה על הסף. תחילה בתמצית טענות הצדדים.

טענות המבקשות

6. לטענת המבקשות כתב התביעה בהליך זה הינו העתק כמעט מושלם של כתב התביעה אשר הגישה המבקשת כנגד מר בן - יאיר בבית הדין לעבודה בהליך המקביל, והוא כולל את אותן העילות והסעדים. לטענתן בית הדין הארצי דחה את עיקר תביעת המשיבה, פרט לרכיב של הפרת חובת תום הלב ע"י מר בן - יאיר. המבקשות סבורות כי בית הדין הארצי אישר שמר בן - יאיר לא ביצע גזל סוד מסחרי, ורשימת הלקוחות, לא הייתה בגדר סוד מסחרי מוגן.

לאור קביעותיו של בית הדין לטענת המבקשות מן הראוי לדחות את תביעת המשיבה וזאת משני נימוקים עיקריים: הראשון הוא השתק עילה, והשני השתק פלוגתא.

7. לטענת המבקשות עילות התביעה בשני ההליכים הינן כלל המעשים המיוחסים למר בן יאיר, תוך כדי עבודתו עבור המשיבה, ובכלל זה הפרת חובת תום הלב המוטלת עליו מכוח יחסי עובד מעביד, וכן ביצוע גזל מסחרי ונטילת רשימת הלקוחות של המשיבה, מדיניות השיווק ותמחיריה. אותן עילות ממש אשר בעטיין נתבע מר בן - יאיר, מופיעות בשני ההליכים, ולא במקרה ניכרת זהות כמעט מוחלטת בין כתבי התביעה בהליכים השונים.

8. באשר לטענת המשיבה כי אמנם מדובר באותן עילות תביעה אך בסעד שהתגבש רק ממועד הגשת התביעה הקודמת בבית הדין לעבודה ואילך המבקשות טוענות כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. כמו כן, לטענת המבקשות אם אכן מדובר באותן עילות תביעה ומדובר רק בסעד שהתגבש לאחר מועד הגשת התביעה הקודמת, מדוע התביעה החדשה לא הוגשה גם היא לבית הדין לעבודה כנגד מר בן יאיר אגב הגשת בקשה לפיצול סעדים? כך או כך ברור לטענת המבקשות, כי פסיקת בית הדין לעבודה מהווה מיצוי הסעד המגיע למשיבה בגין עילת התביעה הזו ולא ניתן להגיש שתי דרישות סעד עבור אותה עילה, וזאת גם אם הדרישה מנוסחת בצורה שונה. תביעה המופנית כנגד מעשים המיוחסים לעובד צריכה להיות מוגשת לבית הדין לעבודה ואילו המשיבה בחרה להגיש את התביעה כנגד אשתו בבית משפט זה וללא כל הגשת הקשה מסודרת לפיצול סעדים.

9. לטענת המבקשות מדובר בניסיון חסר תום לב של המשיבה לברור מקום שיפוט או להתעמר בבני הזוג בן יאיר. אמנם לא קיימת זהות מוחלטת בין המבקשות בתיק זה לבין מר בן יאיר אשר כנגדו נוהלו ההליכים בבית הדין לעבודה, יחד עם זאת כלל זהות הצדדים אינו מוחלט, ויש לבחון האם קיימת "קרבה" בין בעלי הדין. במקרה דנן ישנה קרבה משפטית באופן מובהק, מר יאיר נשוי למבקשת מס' 1 והינו הבעלים הרשומים של המבקשת מס' 2. זאת ועוד, המשיבה טוענת במפורש כי מר יאיר הסתיר פעולותיו תחת המבקשות, ומשכך ברור כי מתקיימת זיקה משותפת לעניין כספי משותף. זאת ועוד, תמוהה הדבר כיצד המשיבה יכולה לטען לשוני מהותי בין בעלי הדין כאשר התביעה כולה מתייחסת למר בן יאיר ולמעשיו הלכאוריים.