ת"א 2032-07-13 פרץ נ' שאלתיאל ואח'

בהתאם לבקשת התובע, העולה בקנה אחד עם החלטתי מיום 9.1.17, אני מורה על מחיקת התביעה חרף התנגדות הנתבעת 3 לכך.

על אף המחיקה אני קובעת כי חוות הדעת שניתנו בהליך זה יחייבו בכל הליך נוסף שיינקט על ידי התובע ביחס לפגיעתו בתאונה נשוא התביעה.

לאור הנסיבות המפורטות בהרחבה בהחלטתי מיום 9.1.17 אינני מקבלת בקשת התובע כי לא יחויב בהוצאות הנתבעים בגין ניהול ההליך עד כה, שכן אני סבורה כי זה הוא המקרה המצדיק ואף מחייב חיוב בהוצאות על אף העובדה שהתובע סבל בתאונה פגיעה גופנית לא קלה. עצם העובדה שהתובע עשוי להיות זכאי לפיצוי בהליך נוסף שיינקט (וכמובן שאינני מחווה דעתי בענין שכן טרם נשמעו ראיות באשר לחבות מי מהנתבעים כלפיו), אין בה לפטור אותו מההוצאות שנגרמו בשל התנהלותו בהליך זה (להבדיל מהוצאות שהיו נגרמות לנתבעים גם אלמלא התנהלותו זו).

משכך, ולאחר עיון בטיעוני הנתבעים ביחס להוצאותיהם אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעים בגין הליך זה כדלקמן:

לנתבעת 2 – סך כולל של 22,000 ₪

לנתבעת 3 – סך כולל של 10,000 ₪.

לא מצאתי לחייב את התובע בהחזר התשלום התכוף ששילמה לו נתבעת 2 שכן ההליך כאן נמחק ולא נדחה, ולפיכך אין בו משום קביעה בדבר העדר עילה לתובע כנגד נתבעת 2.

הסכומים ישולמו לנתבעים כתנאי לנקיטת הליך נוסף, ככל שיינקט על ידי התובע כנגד מי מהנתבעים.

ככל שהתובע יחליט שלא להגיש תביעתו החדשה כנגד מי מהנתבעים, יחול עליו החיוב בהוצאות כלפי אותו נתבע, בתוך 30 יום ממועד שיינתן פסק דין בהליך הנוסף שינקט.

החיוב בהוצאות יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לנוכח פגיעתו הקשה של התובע, ולאור החיוב בהוצאות משמעותיות, וכן לאור הנחתי כי התביעה תחודש בהליך אחר, אני פוטרת את התובע מתשלום יתרת האגרה בהליך זה.