ת"א 20306-03-13

מונחת לפני בקשת התובע יליד 1994 (להלן: "המבקש") למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט, בהתאם לסעיף 6 א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") אשר יחווה דעתו בשאלת הנזק הגופני הנוירולוגי אשר נגרם לתובע לטענתו ביום 27.6.04 כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב.

לכתב התביעה צרף המבקש בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטרי, הנוירולוגי/ נוירוכירורגי, פה ולסת, א.א.ג והאורתופדי וכן צרף תיעוד רפואי, יוער כי

הנתבעים, (להלן: "המשיבים") התנגדו לבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט. הנתבעים טענו כי התאונה ארעה לפני 11 שנה וכי אין בידי התובע כל תיעוד לקיומם של טיפולים או תלונות מאז התאונה ועד היום וכי התיעוד הרפואי המתייחס לשברים בגולגולת כלל אינו עדכני ואינו משקף את המצב היום אשר אינו מצדיק מינוי מומחה וכלל אינו מהווה ראשית ראיה לקיומה של נכות המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.

אחר ששקלתי בדבר ואחר עיון במסמכים הרפואיים הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, זאת במיוחד על יסוד האמור בסריקות הטומוגרפיות אשר בוצעו לתובע מיד לאחר התאונה אשר הצביעו על שברים מרובים בפנים ובגולגולת ועל חשד לפגיעה עצבית בעין שמאל. כל זאת אף מבלי לתת משקל לחוות הדעת הפסיכיאטרית אשר ניתנה בעינינו על ידי ד"ר כנאענה, מומחה מוסכם על הצדדים.

חרף דלות התיעוד הרפואי עליו נסמך המבקש, יש בו די כדי להצביע על ראשית ראיה לקיומה של נכות. העובדה כי המבקש לא שב ופנה לאורך התקופה לרופאים, אינה מאיינת את טענתו כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה ואת מהלך הטיפול והממצאים מיד לאחריה ומטבע הדברים לכל אלו יינתן משקל על ידי המומחה.

לכך יש להוסיף את העובדה שדחיית הבקשה משמעותה חסימת המבקש מפני הוכחת נכות וגם מן הטעם הזה, אני מוצאת להיעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנירולוגי.

החלטה על מינוי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ה, 13 מאי 2015, בהעדר הצדדים.