ת"א 20278-12-13 לוי נ' שטרית

האם על הנתבעת להשיב לתובע כספים שנתן לה במהלכה של מערכת יחסים זוגית לאחר שזו עלתה על שרטון? זו בעיקרה השאלה הדורשת הכרעה, כאשר בין הצדדים ניטשה מחלוקת גם באשר לסכום הכספים שהועברו מהתובע לנתבעת, או מי מטעמה.

תמצית העובדות, טענות הצדדים וההליך המשפטי

1. בין התובע לנתבעת התקיימה מערכת יחסים רומנטית בין השנים 2007 – 2010. במהלך אותה תקופה ניהלה הנתבעת בית עסק למכירת בגדי נשים בשם "איזי עיצובים בע"מ" (להלן : "העסק").

    

2. הנתבעת שיתפה את התובע בעובדה שהיא נתונה בקשיים כלכליים, וקיבלה את הצעתו לסייע לה מבחינה כספית.

    

3. לטענת התובע בתביעתו במהלך השנים 2007 – 2010 הלווה לנתבעת ולבתה (שהיתה נתבעת נוספת בתחילת ההליך, אולם זה נמחק כנגדה לאחר שהוברר כי אינה מתגוררת בארץ ולא ניתן לבצע לה מסירה באמצעות הנתבעת), סכומי כסף שונים בסך כולל של 130,000 ₪ לצורך השקעה ותפעול של העסק. התובע צרף תדפיס דפי חשבון המתעדים העברות כספים לחשבון הבנק של העסק בסך כולל של 70,000 ₪: העברה של 50,000 ₪ ביום 29.8.08 והעברה נוספת בסך 20,000 ₪ ביום 24.10.08 (ת/1א). לטענת התובע סכומים אלו הם חלק מהסכומים שהלווה לנתבעת ואשר הסתכמו לסך של 130,000 ₪.

    

4. בכתב התביעה נטען כי סוכם בין הצדדים שהכספים ישמשו לצרכי העסק בלבד, וכי שתי הנתבעות (האם והבת) תהיינה אחראיות להחזר הסכומים. לטענתו נוכח העובדה שהיה באותה עת בקשרי "ידידות עמוקים" כהגדרתו בכתב התביעה, עם הנתבעת, נאות להלוות את הכספים האמורים ללא תוספת ריבית והסתפק בהפרשי הצמדה למדד בלבד.

    

5. בשנת 2010 עלתה מערכת היחסים על שרטון ודרכם של הצדדים נפרדה, חרף רצונו של התובע כי מערכת היחסים תימשך.