ת"א 20244-12-09 ש' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

1.לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים.

2.על פי האמור בכתב התביעה, התובע שהינו יליד 12.6.72 נהג ביום 29.5.09 ברכבו, שהיה מבוטח אצל הנתבעת ונפגע בתאונת דרכים.

3.כתוצאה מהתאונה פונה התובע לבית החולים איכילוב ואובחן כסובל משבר בקרסול. לאחר טיפול שוחרר לביתו עם הוראות טיפול ומנוחה.

4.עוד מוסיף התובע כי בעקבות התאונה הוא מתקשה לתפקד באופן עצמאי, כפי שתפקד לפני התאונה.

5.הנתבעת בכתב הגנה הכחישה את נזקי התובע.

8.בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום האורתופדיה את ד"ר מיכאל סודרי אשר בדק את התובע ביום 22.6.10. בפרק הסיכום והמסקנות של חוות הדעת ציין המומחה כדלקמן:

"מר ש' י', כיום בן 38 שנים, היה מעורב ב-29.5.09 בתאונת דרכים, כמתואר לעיל. נגרמו לו שבר בפטישון המדיאלי בקרסול שמאל וחתך ברקמה הרכה באמה השמאלית. החתך נתפר והקרסול קובע בגבס קרוב לששה שבועות. ב-CT של הקרסול מ-25.11.09 השבר נראה מחובר עם סטייה קלה מאוד. במיפוי עצמות כשבעה חודשים לאחר מכן, קליטות סביב שוק דיסטלית, פטישון פנימי וטלוס משמאל. כשנה לאחר התאונה, מוסר על המשך כאבים בקרסול שמאל בעמידה ממושכת, קושי בירידה במדרגות. באמה השמאלית רגישות למגע מעל הצלקת. לפי הבדיקה הקלינית הגבלה תנועתית קרסול ותת קרסול. באמה שמאלית בצד מדיאלי דורזלי צלקת קטנה לא דבוקה, לא מכערת ולדבריו רגישה. מוסר על דיסאסטזיה בשליש מדיאלי דיסטלי של האמה.

בצילומי רנטגן מעודכנים של קרסול שמאל, שבוצעו לפי בקשתי, השבר בפטישון המדיאלי התחבר, ללא עיוות נראה.

אני קובע שנותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה. בגין הגבלה בתנועתיות קרסול ותת קרסול משמאל 10% לפי סעיף 48 (3) א' מותאם.

בגין נורוטיס קלה 0% לפי סעיף 29 (6) ו. בגין הצלקות לא נותרה נכות".

7.ש' י' בתצהיר עדותו הראשית הצהיר כי כתוצאה מהתאונה רותק לכיסא גלגלים למשך מספר חודשים שלאחריהם נעזר בקביים להליכה. מאחר ולפני התאונה היתה לו פריצת דיסק, השכיבה גרמה לו לניוון ונאלץ לעבור ניתוח בעמוד שידרה צווארי.