ת"א 20237-05-12 מהגרפטה ואח' נ' טויסטר ואח'

לפני בקשת הנתבע 1 להזמין לעדות את התובעת 2 ואת עו"ד א' חסטר, בא כוחם של התובעים, כמי שנתן אישורים נוטריונים להעתקי מסמכים בתובענה שבכותרת ובתיק ע"ז 39467-08-15 (להלן: תיק העזבונות) וכן תרגומים נוטריונים למסמכים בפרסית.

התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם התובעת 2 היא אישה בת 86 תושבת ואזרחית אירן. על פי תצהיר עדות ראשית של הנתבע 1 לא הייתה לה כל מעורבות בפרשה מושא כתב התביעה. אשר לעו"ד חסטר נטען כי אם לנתבע 1 הסתייגות מאישורים נוטריונים ואישור תרגום מסמכים מהשפה הפרסית לשפה העברית שנתנו על ידו, היה עליו להגיש את הסתייגויותיו באמצעות תצהיר של מי שבקיא בשפה הפרסית. עוד נטען כי הנתבע 1 היה מודע להליך של הבקשה לצו קיום צוואת בעלה המנוח של תובעת 2 ואם היו לו הסתייגויות מאישורים אלה, היה עליו להגישם במסגרת תיק העזבונות. התובעים מוסיפים וטוענים כי הבקשה להעיד את בא כוחם נועדה על מנת להציק לו ולפגוע בייצוגם.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה מצאתי לקבלה.

אשר לתובעת 2, גישת הפסיקה היא כי הסמכות לסרב להזמין עד צריכה להיות מופעלת בזהירות רבה ולעיתים נדירות. די בכך שעל פני הדברים לא ניתן לשלול את הרלוונטיות של העדות על מנת לאשרה ואין לערוך בדיקה קפדנית של התועלת העשויה לצמוח לבעל הדין מהעדות (ראו: רע"א 5573/17 אברבוך נ' OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT LTD (17.8.2015 ואסמכתאות שם, רע"א 9055/07 שירותי בריאות כללית נ' נאצר (22.11.2007) ואסמכתאות שם). התובעת 2 היא בעלת דין בתיק ואין לשלול מראש את הרלבנטיות של עדותה, בין היתר לגבי עסקיו וקשריו של בעלה המנוח עם הנתבעים 1 ו-2.

אשר לעו"ד חסטר, אכן ברגיל יש לנקוט משנה זהירות לגבי זימונו של עורך דין המייצג את הצד שכנגד בתביעה מושא ההזמנה נוכח החשש כי הדבר ישבש את ייצוגו של הצד שכנגד ויגרום למצב בו יזדקק להחליף ייצוג. לכן כאשר מוגשת בקשה כזו, יש להציג תשתית מפורטת ומבוססת להצדקת הבקשה וכן להראות כי באיזון בין האינטרס של מניעת החשש לשיבוש בייצוג הצד שכנגד ופגיעה אפשרית בחיסיון עו"ד-לקוח אל מול הזכות להצגת כל הראיות הרלבנטיות לביסוס טענותיו של אותו צד, יד האינטרס האחרון על העליונה. אולם בענייננו הבקשה להזמנתו של עו"ד חסטר תוחמה באופן צר לחקירה על האישורים הנוטריונים והתרגומים הנוטריונים. איני מוצאת הצדקה למנוע מהנתבע 1 לחקור את עו"ד חסטר בהקשר זה, כפי שהיה רשאי לעשות לו האישורים והתרגום היו מבוצעים על ידי גורם אחר שאינו מייצג צד בתיק. כמו כן, בשים לב לתחום בו התבקשה החקירה, שאינו קשור לתשתית העובדתית בתיק, אף אין יסוד לחשש כי יהיה בכך כדי לשבש את ייצוגם של התובעים על ידי עו"ד חסטר (ראו סעיף 36(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986).

נוכח האמור לעיל, הבקשה להזמנת העדים מתקבלת. עם זאת, בשים לב לגילה של התובעת 2 ולמקום מושבה, יצוין כבר עתה כי ככול שיסתבר שהזמנתה לעדות הייתה חסרת בסיס, כטענת התובעים, תישקל הטלת הוצאות מתאימות.

המזכירות תזמן את העדים כמבוקש.

ניתנה היום, ל' אב תשע"ז, 22 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.