פלונית נ' ק' ואח'

תביעה בגין נזק גוף שנגרם לעובדת במהלך עבודתה.

הצדדים חלוקים בשאלת החבות והנזק.

א. מבוא:

1.התובעת, ילידת X/X/94, נפגעה ביום 18/3/18, כאשר נפלה מסוס עליו רכבה, ושאותו אילפה במסגרת עבודתה אצל הנתבעת כמאלפת סוסים (בת 23.5 בתאונה, בת 31 היום).

כתוצאה מהנפילה סבלה משבר באיצטבולום (שקע מפרק הירך), שברי תלישה בראש המסרק, ושברים בחוליות L2, L3. הפציעה הצריכה שיקום ממושך מאוד בבית חולים לוינשטיין, והותירה נכויות כפי שיפורט בהמשך.

2.טענתה המרכזית של התובעת היא כי במהלך הרכיבה נקרע חלק מהארכובה (הפנדר – חלק המחובר לאוכף, ושדרכו מושחלת הארכובה עליה מניח הרוכב את רגליו), דבר שגרם לנפילת הארכובה, בהלת הסוס שהובילה להתפרעות, שבגינה נפלה התובעת מהאוכף, כך שהיא נחבטה בחוזקה ברצפת המשטח עליו עבדה עם הסוס.

בנוסף נטען כי מדובר היה בסוס קשה לאילוף, ועל כן נדרשו שני אנשים לצורך אילופו – דבר שהיה יכול למנוע ההתפרעות של הסוס.

3.הנתבעת 1 רשומה כבעלת העסק בו עבדה התובעת.

הנתבעת 2 מבטחת העסק בביטוח חבות מעבידים.

הנתבעים הכחישו הטענה הנוגעת לקריעת הפנדר, והעלו טענות נוספות שיפורטו בהמשך.

4.בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשמעה עדות התובעת, אמה, עדות עובדת נוספת שעבדה בחווה שזומנה להעיד מטעם התובעת, ללא הגשת תצהיר מקדים.

מטעם הנתבעת העיד המנהל המקצועי של החווה (להלן: "ש'"), והמנהלת האדמניסטרטיבית בחווה (להלן: "א'"). ש' וא' בעלי החווה הם בני זוג.

לבקשת ב"כ התובעת נחקר גם המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי.

ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ, ובנושא הנזק בקשו להסתמך על תחשיבי הנזק שהוגשו בכתב בתוספת דברים/שינויים שנאמרו בע"פ.

ב. שאלת החבות: