ת"א 20137-11-09 המוסד לביטוח לאומי ואח' נ' המועצה המקומית בועיינה - נוג'ידאת ואח'

1.ביום 25.8.2045 ניתן פסק דין חלקי בתביעת התובע (להלן : "המל"ל") כנגד הנתבעות. במסגרת פסק-הדין החלקי, קיבלתי את תביעת השיבוב שהגיש המל"ל, לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 לגבי קצבת "ילד נכה" בלבד ואילו לגבי יתר הקצבאות דחיתי את התביעה, באופן שהוריתי כי המל"ל זכאי להפעיל את זכותו לפי סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי.

2.בסעיף 43 לפסק דיני החלקי קבעתי כי "באשר לקצבת ילד נכה, הרי קם השתק שיפוטי המשתיק את הנתבעות לטעון כנגד חבותן מאחר ואין חולקין כי קצבה זו נוכתה מסכום הפיצוי הכולל שנפסק לנפגעת בהסכם הפשרה. כך או כך, הנתבעות מודות בחובתן לשלם סכום זה בכפוף לנושא הריבית".

3.יצויין כי בסיכומיהן שהוגשו לפני מתן פסק-הדין החלקי, טענו הנתבעות כי הן חייבות לשלם את סכום גמלת "ילד נכה" מאחר והיא נוכתה מן הסכום המגיע לנפגעת (צד ג' מס' 3 ) עפ"י הסכם הפשרה ביו הנפגעת לבין הנתבעות (עליו עמדתי בהרחבה בפסק הדין החלקי). בסעיף ה (8) לסיכומי הנתבעות, הודו הן בחבותן לשלם את סכומי הגמלה הנ"ל (בכפוף לטענות הנוגעות לאחריות הנתבעות ולטענת גובה הריבית שיש להוסיף על הסכום).

4.כפי שקבעתי בסעיף 43 לפסק הדין החלקי ולנוכח "ההשתק השיפוטי" המשתיק את הנתבעות מלטעון כנגד חבותן לשלם את הגמלה וכנגד גובה הגמלה, דחיתי טענת הנתבעות לגבי שאלת האחריות. קבעתי כי הצדדים יטענו בשאלת הריבית בלבד.

5.בישיבת יום 17.9.2015 טענו הצדדים- כולם, הן לגבי שאלת הריבית והן לגבי שאלת ההוצאות.

6.שמעתי את טענות הצדדים ולהלן הכרעתי בכל אחת מן השאלות שנותרו במחלוקת.

7.לגבי שאלת הריבית טועות הנתבעות, כי אין להוסיף על סכום הגמלאות ששילם המל"ל ריבית בשים לב לזמן הרב שחלף מאז נפגעה הנפגעת (1997) ועד ליום הגשת התביעה (2009). מצאתי לדחות טענת הנתבעות ולקבל טענת המל"ל, לפיה יש להוסיף על הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה. אומנם, הנפגעת נפגעה בשנת 1997 , הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין בשנת 1999 והנפגעת בגרה בשנת 2005 (המועד שהופסקו תשלומי קצבת "ילד נכה"). איני סבור כי הגשת התביעה בשנת 2009 שוללת מן התובע- המל"ל תשלומי הריבית. לא מצאתי שיהוי שמשמעותו ויתור על הזכות או על חלק ממנה. אמנם, חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א – 1961 מעניק לבית המשפט שיקול דעת אם לפסוק ריבית אם לאו וממתי יוסיף על הסכום הפרשי הצמדה וריבית, אולם נפסק כי "רק במקרים חריגים יוצאים מן הכלל ובנסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת יימנע בית המשפט מלעשות שימוש מלא בשיקול דעתו" (ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבניין בע"מ נ' צבי רוזן פד"י (2) 337);.עוד נקבע בהקשר זה כי "ההצמדה וריבית ... אינן באות לענוש את מי שחב בחוב אלא באות להבטיח כי למרות חלוף העתים ושינויי ערך המטבע ישולם סכום, שישקף את ערכו של הסכום המקורי ביום התשלום בפועל" (ע"א 330/78 המהפך אגודה שיתופית בע"מ נ' פקיד השומה למס הכנסה פד"י ל"ה (2), 503)

8.במקרה דנן, לא נגרם כל נזק לנתבעות, שכן הן היו אמורות לשלם את סכום הפיצוי במלואו בשנת 1999 ומן הפיצוי נוכה בשנת 2009 סכום בגין גמלת "ילד נכה" אשר תשלומו "נדחה" ועלן כן לא מצאתי כל סיבה שלא לפסוק הפרשי הצמדה וריבית על סכום גמלת "הילד הנכה" ששילם התובע לפני שהנפגעת בגרה והגיעה לגיל 18, גם אם אניח כי התביעה הוגשה באיחור מה. כאמור, סכום הריבית נועד לשמור על ערך הכסף ואין הוא בבחינת "עונש".

9.לפיכך, אני מקבל את התביעה בגין גמלת הילד הנכה ומחייב את הנתבעות לשלם ביחד ולחוד, סך 132,666 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום. התביעה בגין יתר מרכיבי התביעה נדחית כאמור בפסק הדין החלקי.