ת"א 2013-07 מוחמד קאחוש נ' עיריית ירושלים ואח'

1. לפניי בקשת התובע לתקן את כתב תביעתו בשני עניינים: האחד, תיקון מקום מגורי התובע; והשני, צירוף צד ג'1 - מדינת ישראל - כנתבעת נוספת. הוגשו תגובות הנתבעות וצדדי ג' לבקשה זו, וכן תשובת התובע לתגובות אלה.

2.אשר לבקשה שעניינה תיקון מקום מגורי התובע כך שייכתב שהתובע תושב כפר עקב - ירושלים, לא מצאתי להיעתר לבקשה זו.

בכתב התביעה שהוגש ביום 29.1.07 נכתב מקום מגורי התובע בקלנדיה - ירושלים. בתצהיר עדות ראשית שהגיש התובע ביום 13.3.13 נכתב כי מענו של התובע בירושלים מבלי לפרט מעבר לכך. בסעיף 26 לתצהיר זה צוין כי התובע אינו מבוטח בקופת חולים על-פי חוק ועובדה זו תומכת לכאורה במגורים בקלנדיה. כתובת זו של התובע בקלנדיה מופיעה גם על הודעת המל"ל מיום 2.2.05 בדבר ההכרה במחלת התובע כמחלת מקצוע, וכן על פרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל מיום 28.2.07. לטענת הנתבעת 1 כתובת זו מופיעה גם בתיקו האישי של התובע בעירייה, וזו אכן הכתובת המופיעה על תלושי השכר של התובע.

עתה לאחר שהוצעה הצעת פשרה המבוססת על ההנחה שהתובע תושב שטחים הגיש התובע את הבקשה לתיקון כתב התביעה לשינוי כתובת מגוריו. בנסיבות אלה לא יכול התובע להסתפק באמירה כללית לפיה הוא גר בכפר עקב - ירושלים, אלא עליו לתמוך טענה זו בתצהיר שיסביר מדוע נכתב בכתב התביעה כי הוא מתגורר בקלנדיה ומתי חל שינוי במקום מגוריו אם בכלל. זאת לא עשה התובע. התובע לא הגיש תצהיר במצורף לבקשתו אלא רק במצורף לתשובתו לתגובות יתר הצדדים, וגם זאת ללא נטילת רשות כנדרש. גם מן התצהיר מיום 15.11.14 שצורף לתשובתו עולה כי אף שהוא פועל להסדרת מעמדו ואשתו הגישה בקשה לאיחוד משפחות, טרם הוסדר מעמדו של התובע. התובע גם לא הבהיר בתצהירו מה פשר השינוי שחל מן הנטען בכתב התביעה המקורי. לבסוף גם הראיות שאותן הציג התובע מלמדות לכל היותר על זיקה מסוימת לנכס שמצוי בכפר עקב, אולם לא בהכרח על מגורים באותו נכס. מה גם שהראיות המלמדות על קיום זיקה לירושלים לא בהכרח סותרות את שנכתב בכתב התביעה על מגורים בקלנדיה - ירושלים.

בנסיבות אלה אין להתיר את התיקון בעניין זה.

3. אשר לבקשה לצירוף צד ג'1, מדינת ישראל, כנתבעת נוספת. ההודעה לצד ג'1, בה נטען לראשונה כי בעת הרלבנטית לתביעה משרד החינוך היה מעסיק ההנהלה של בית הספר, כולה או חלקה, הוגשה ביום 26.3.08. כמו כן, מהודעת צד ג'1 מיום 17.10.13 עולה כי נדרש זמן רב ומאמצים רבים לצד ג'1 עצמו לשם איתור מנהל בית הספר באופן שניתן היה לאשר רק באותו המועד כי מדובר בעובד משרד החינוך. בנסיבות אלה אני מקבלת את טענת התובע לפיה לא ניתן היה לצפות מן התובע לדעת כי הנהלת בית הספר הועסקה על-ידי משרד החינוך בטרם הגשת ההודעה לצד ג'1; ומאחר שטרם חלפו שבע שנים ממועד זה עד להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה ביום 23.10.14, עילת התביעה נגד מדינת ישראל לא התיישנה.

לפיכך ומאחר שמצאתי כי יש בתיקון כדי לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, אני מתירה את התיקון בראש זה.

עם זאת, לאור המועד בו הוגשה הבקשה אני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות מדינת ישראל בסך 2,000 ₪.

4.לאור האמור התובע יגיש כתב תביעה מתוקן לשם הוספת מדינת ישראל כנתבעת נוספת, עד יום 22.1.15; כתב הגנה יוגש עד יום 5.2.15.