ת"א 20082-06-13 דלק ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

1.בפני בקשת המבקש להשיב לו פיקדון בסך 125,000 ₪ שהופקד על ידו בקופת בית המשפט (להלן: "הפיקדון" או "העירבון") בהתאם להחלטה מיום 9/3/14 במסגרת בקשה לסעד זמני (להלן: "ההחלטה מיום 9/3/14").

רקע

2.בהחלטה מיום 9/3/14 חויב המבקש להפקיד התחייבות עצמית ופיקדון בסך 125,000 ₪ להבטחת נזקים שייגרמו למשיבות (להלן: "הרשות") בגין כל נזק כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מכל סיבה שהיא, זולת פקיעתו נוכח חלוף 90 יום (מועד פקיעת הצו הארעי שניתן).

לאחר החלטה זו הוגשו שורה של בקשות לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון, אך אינני רואה הכרח לפרטן, לצרכי החלטה זו.

3.בסופו של יום, בדיון שהתקיים ביום 5/11/15 ניתן פסק דין בהסכמה, לפיו נמחקו תביעות הצדדים באופן הדדי.

4.מלכתחילה, הוגשה הבקשה להשבת הפיקדון ביום 20/7/15. בהחלטה מיום 21/7/15 נקבע כי יש לצרף את עמדת הצד שכנגד.

הרשות לא הגישה את עמדתה, וביום 1/12/15, שב המבקש ועתר להשבת הפיקדון.

הרשות הגישה תגובה בה הביעה התנגדותה לבקשה. המבקש הגיש תשובה מטעמו.

דיון ומסקנות