היימן ואח' נ' אזראן ואח'

לפני תובענה לסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעי התובעים.

1.התובעים הינם הבעלים של בניין ברח' יוסף 19 בחיפה, הידוע כחלקה 110 בגוש 10861 (נספח ב' לתצהיר התובע 2).

בבניין דירת מגורים אשר הושכרה לנתבע 1 בשכירות מוגנת מיום 1.3.76 (נספח א' לתצהיר התובע 2; להלן – "הדירה").

2.ביום 17.8.15 הוגשה תביעת התובעים כנגד הנתבע 1 וכן בתו, הנתבעת 2 (להלן – "הנתבעת"), במסגרתה טענו התובעים כי הנתבע 1 נטש את הדירה וכי הנתבעת נכנסה לגור בה, שלא כדין וללא הסכם. בכתב התביעה נדרש סעד של סילוק יד, וכן נדרש תשלום כספי מהנתבע 1 בגין חלקו היחסי בעלות שיפוץ שנעשה בבניין בהתאם לדרישת עיריית חיפה.

הנתבעת טענה כי לה, ולאחיה, אדם עם צרכים מיוחדים, זכויות של דיירים מוגנים מכוח זכותו של אביהם (הנתבע 1), בשל מגוריהם במשותף עם האב עובר לפטירתו ומחמת העובדה שאין לאף אחד מהם מקום אחר למגורים.

לטענת הנתבעת, היא התגוררה עם אביה בדירה מאז ינואר 2015, ואחיה התגורר בדירה עם האב מאז ילדותם.

3.ביום 5.9.15 נפטר הנתבע 1 (להלן – "המנוח"), וביום 16.10.15, ולבקשת התובעים, נמחקה התביעה כנגדו. משמעות הדבר היא כי התובעים זנחו את הסעד הכספי המבוקש ועותרים לפינוי הדירה בלבד.

4.ביום 20.4.16, לבקשת הנתבעת, הוריתי על צירופו של אחיה, הנתבע 3 (להלן – "הנתבע") כנתבע נוסף, בסברי כי הוא בעל דין דרוש בהליך.

באותה החלטה הוריתי על הגשת ראיות הצדדים.