ע"מ נ' ישרוטל בע"מ

התובעת, ילידת 6.9.79, הגישה תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לה בתאונת עבודה ביום 7.8.13, עת החליקה לטענתה על כתם שמן בעת עבודתה אצל הנתבעת.

לנוכח פער משמעותי בין חוות דעת הצדדים השונים, מינה בית המשפט מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט. דר' נתן בורנשטיין, מומחה בתחום הנוירולוגי, בדק את התובעת וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לה. מחוות הדעת עולה כי התובעת התלוננה על כאבי ראש וסחרחורות. הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה. המומחה מציין כי התובעת מנהלת אורח חיים רגיל, ואין הפרעה משמעותית לתפקודה ולאיכות חייה. בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 5% בהתאם לפריט 33 (1-2) מותאם, לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. רק מחצית מהנכות מיוחסת לתאונה, היינו 2.5% נכות בלבד.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: מדובר בנכות מינורית של 2.5% בלבד ; באשר לחבות, התובעת טענה כי הנטל על הנתבעת לספק לה סביבת עבודה בטוחה ולנקות את המפגע של כתם השמן. עוד צויין כי הדבר מדבר בעד עצמו ; מנגד, הנתבעת טענה כי חבות מעבידים איננה מוחלטת, וכי גם אם תיקבע חבות, יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי ; התובעת טענה כי מדובר בנזק של ממש, שכלל איבוד הכרה, העדרות מהעבודה לתקופה של 15 יום, סחרחורות ובחילות ; הנתבעת טענה כי מדובר בנכות מינורית ללא כל השלכה תיפקודית ; הנתבעת טענה כי שכרה של התובעת קודם לתאונה עמד על 5,600 ₪ לכל היותר ; הנתבעת טענה כי יש לנכות מכל פיצוי שייפסק את התקבולים שקיבלה התובעת מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לפשרה לגבי הנזק היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 14,000 ₪.

• בגין אפשרות כלשהיא להפסדי שכר לעתיד – 12,000 ₪.

• בגין הוצאות – 2,000 ₪.

בס"ה עומד גובה הנזק המוצע לצרכי פשרה על סך של 28,000 ₪. מסכום זה מוצע לנכות 20% בגין סיכון של העדר חבות או אשם תורם. הנזק עומד איפוא על 22,400 ₪.

מסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי העומדים על סך של 1,100 ₪. הסכום המוצע לפשרה עומד איפוא על סך של 21,300 ₪, בתוספת שכ"ט בשיעור של 15% ומע"מ, השבת חלקה של התובעת בשכר טרחתו של מומחה בית המשפט והשבת אגרה.