ת"א 19962-09-14 רסמיה נ' מזרחי ואח'

1. תביעת נזקי רכוש בגין התנגשות רכבים בתאריך 19/06/14.

2. אין חולק כי שני הרכבים המעורבים נסעו בכביש 6, באותו כיוון נסיעה, הכולל שני נתיבים.

3. הנהג ברכבה של התובעת מר זובידאת מוסא, העיד כי הרכב בו נהג הנתבע 1, נסע בנתיב הימני ולפניו נסע רכב נוסף. מוסא נהג בנתיב השמאלי וחלף על פני המכוניות שמימינו. הוא ביקש להשתלב לנתיב הימני. העד עשה שימוש במונח "עקיפה", אולם שליטתו בשפה העברית קיימת אמנם, אך לא הייתה רהוטה ושוטפת; הוא הבהיר בהמשך כי במונח "עקיפה", התכוון לכך שנסע בנתיב השמאלי והתכוון להשתלב לימין לפני המכוניות שעל פניהן חלף. כאשר הגיע לרכבו של הנתבע שנסע מימינו, סטה לפתע הנתבע שמאלה. העד הדגים עם מכוניות כי הנתבע 1 פגע בכנף שמאל קדמית שלו, בכנף האחורית הימנית של הרכב הנתבע. אולם, בהמשך הבהיר שהכוונה הייתה רק להדגים את תנועת הסטייה וכי אין הוא יודע לאשורה באיזה חלק של הרכבים הייתה הפגיעה הראשונית. אולם, הנתבע 1 המשיך ופגע בו גם בחלק קדמי ימני של רכב התובעת, והדף אותו למעקה בצד שמאל. כתוצאה מכך נגרמו נזקים לרכב התובעת, הן לאורך צד ימין והן לאורך צד שמאל (בצד שמאל, עקב ההתנגשות במעקה). לדברי מוסא, הודה הנתבע בפניו לאחר המקרה כי סטה. הנתבע מתכחש לכך.

4. בעוד שמוסא עשה רושם כמי שאינו בטוח באיזה מוקד הייתה הפגיעה הראשונית, הרי שהעד השני מטעם התובעת, מר זובידאת פואד, שישב עמו ברכב, היה בטוח בהרבה בגרסתו (הוא לא שמע את עדותו של מוסא). הוא הדגים כי כאשר הגיע מוסא במקביל לרכבו של הנתבע 1, שנסע מימינם, סטה הנתבע 1 שמאלה ונצמד לרכב התובעת בפגיעת צד לצד מקבילה. אז אכן "נזרק" רכב התובעת לכיוון המעקה. הוא הדגים עם רכבי צעצוע כי הפגיעה הייתה כמעט מקבילה, ורק מעט באלכסון: כאשר כנף שמאל קדמית פגעה בכנף ימנית קדמית. גם הוא טען כי הנתבע, לאחר מעשה, הודה שהוא סטה מעט. פואד ציין כי מוסא ביקש לעקוף את הנתבע 1 ואת הרכב שנסע לפניו, כלומר להשתלב לפניהם לימין.

5. הנתבע 1, מר שלמה מזרחי, ציין כי נסע אכן בנתיב הימני אך לפניו לא נסע כל רכב, כך שלא נדרש לעקוף שום רכב. כלומר, לא הייתה לו סיבה לסטות לנתיב השמאלי. הוא נסע והרגיש חבטה בצד שמאל אחורי של רכבו, כאשר רכבו של מוסא הוסיף והתקדם ושפשף את רכבו של הנתבע 1 לאורך צד שמאל. לדבריו, לאחר מעשה, כל אחד מהנהגים האשים את חברו שהוא שסטה לנתיבו. לאחר מכן קיבל טלפון בו הוצע לו להודות באשמה, כאשר הצד השני יישא בהשתתפות העצמית, שכן לדברי הדובר, אין ביטוח מקיף לרכב השני. שלמה, לדבריו, סרב להודות במה שלא עשה.

6. תמונות הנזק לרכבו של שלמה חושפות פגיעות שפשוף לאורך: בכנף ודלת שמאלים קדמיים, לרבות שבר במראת הנהג, וכן בכנף שמאל אחורית ופגוש אחורי באזור בית הגלגל.

7. שני הצדדים טענו כי מיקום ואופי הנזקים הולם יותר את גרסתם. לאשורה לא מדובר במתמטיקה, אלא בפגיעת צד לצד, כאשר הנזקים יכולים להלום הן סטייה של הרכב הימני לשמאלה, והן סטייה של הרכב השמאלי לימינו.

8. אולם עדיין, גרסתם של מוסא ופואד מסתברת יותר. כאמור, על פי גרסתו של שלמה, אין מדובר בפגיעת צד לצד מקבילה, אלא בכך שמוסא פגע עם פינה ימנית קדמית של הג'יפ בפינת שמאל אחורית ברכבו של שלמה; ואז המשיך לשפשף את רכבו של שלמה לאורך צד שמאל. אם זה מה שקרה, ניתן היה לבאר את מוקד הפגיעה הימני קדמי ברכב התובעת, ואת פגיעות השפשוף לאורך צד שמאל, ברכבו של שלמה. אולם, סביר פחות היה למצוא את מוקד הפגיעה בבית הגלגל האחורי ובדלת ימין אחורית ברכב התובעת. מאידך, הולמות כאמור הפגיעות בשני הרכבים פגיעת צד לצד מקבילה וזו הייתה גרסתו של פואד. אז ניתן לבאר הפגיעות לאורך צד שמאל ברכב הנתבע 1, ולאורך צד ימין ברכב התובעת.

9. על כך יש להוסיף, גם אם לא בתורת נימוק עיקרי, כי אכן סביר יותר ששלמה יסטה שמאלה ולו מעט מבלי מישים, מאשר שמוסא – שביקש להשתלב במודע לנתיב מימינו – לא ישים לב לרכבים הנוסעים לפניו באותו נתיב ועל פניהם הוא חולף, כאשר הפגיעות כאמור הולמות פגיעות צד לצד.