ת"א 19758-06-15 גביש ואח' נ' חלבי

לפניי תביעה כספית לפיצוי התובעים בגין נזק שנגרם להם, לטענתם, בשל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא נגדם על פי בקשת הנתבע, עורך דין אשר ניהל נגד התובעת תיק הוצאה לפועל.

רקע כללי

1. בשנת 2008 פתח הנתבע, עורך דין במקצועו, תיק הוצאה לפועל בשם לקוח שלו נגד התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת"), על פי שיק שחולל, בסך 700 ₪.

במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ביקש הנתבע וקיבל צו מאסר נגד התובעת וכן צו לעיכוב יציאת התובעת מן הארץ.

2.אין חולק, כי בעקבות פקודת המאסר שנמסרה לידי התובעת, פנתה זו אל הנתבע על מנת להסדיר את החוב. אין מחלוקת, כי התובעת שילמה על חשבון חובה סכום של 1,000 ₪ (בתאריכים 25 ו-26 ליוני 2009), וכי פקודת המאסר בוטלה. אף אין מחלוקת, כי הוסכם בין הצדדים, שיתרת החוב תשולם על ידי התובעת בשלושה תשלומים.

3.כשבועיים לאחר מכן, ביום 10 ביולי 2009, ביקשה התובעת, לטענתה, לצאת לטיול לשארם א-שייך. רק כאשר הגיעה למעבר הגבול באילת נודע לתובעת, לטענתה, כי ניתן נגדה צו לעיכוב יציאה מן הארץ.

התביעה, בסכום כולל של 80,000 ₪, הוגשה בגין ההוצאות והנזק הכללי שנגרם לתובעת בשל צו עיכוב היציאה מהארץ, בטענה כי הנתבע הפר את ההסכמה בין הצדדים בכך שלא ביטל את הצו, הפר חובות זהירות שהוא חב כלפי התובעת, לטענתה, ופגע בשמה הטוב.

4.כנגד תביעת התובעת טוען הנתבע, כי כלל לא סוכם בין הצדדים שיבוטלו כל הליכי ההוצאה לפועל, אלא פקודת המאסר בלבד, וכלל לא דובר על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ.

לטענת הנתבע לא הפר כל הסכמה, לא הפר כל חובת זהירות, לא ביצע עוולה נגד התובעת, ועל כן דין תביעתה להידחות.

5.בדיון שהתקיים בפניי העידו התובעים והנתבע, לאחר שעדויות ראשיות הוגשו בתצהירים. לא הובאו עדים נוספים. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.