ת"א 19718-05-14 ח.ש.ב. אחזקות נהריה בע'מ ואח' נ' סונול ישראל בעמ ואח'

 בקשה זו עניינה שאלת חיובה של התובעת, להפקיד ערובה לצורך אבטחת הוצאות הנתבעת.

1. במסגרת כתב התביעה אשר הוגש על ידי המשיבה נטען כי הנתבעת הפרה הסכם שכירות אשר נחתם בין הצדדים ביום 1.12.2008 והמתייחס להקמתה והפעלתה של תחנת דלק.

לטענת התובעת, הנתבעת בחרה, שלא כדין להפר התחייבויותיה תוך הסבת נזק כלכלי עצום הן מכוח הפסדים של דמי השכירות והן נוכח ההוצאות להן נדרשה התובעת לצורך הכשרת המקרקעין.

2. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת התקשרותה בהסכם השכירות נעשתה בתום לב ואולם בדיעבד התברר לנתבעת כי מצויים במקרקעין כמויות גדולות מאוד של אסבסט רעיל, אשר הוטמן מתחת לחלק ניכר של השטח.

הנתבעת הסתמכה על מצגים אשר הוצגו על ידי התובעת באשר לשטח ואשר התבררו בדיעבד כבלתי נכונים. למעלה מכך, לשיטת הנתבעת, התברר בדיעבד כי התובעת ידעה, זמן רב קודם להתקשרות החוזית, מצבם של המקרקעין ואולם הסתירה מידע זה בכוונת מכוון.

3. זה המקום לציין כי כתב התביעה הוגש בחודש מאי 2014 ואולם ביום 21.3.16 עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה, מכוח טענות להצטברותו של נזק.

עוד אציין כי הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וכן הוגשו הודעות לצד שלישי ורביעי.

מהות טענות הצדדים לבקשה:

4. לשיטת המבקשים סיכויי התביעה בעניינה של התובעת הינם קלושים מקום בו הראיות מלמדות כי ידעה היטב כי במקרקעין מצויים מצבורים גדולים של אסבסט, ובחרה להסתיר זאת מהנתבעת.

5. עוד נטען כי נוכח הוראות הדין , כמו גם העובדה כי המקרקעין נשוא הדיון משועבדים בשעבוד ללא הגבלת סכום והתובעת אף לא שילמה את ההוצאות אשר נפסקו לחובתה כנגד תיקון כתבי הטענות, מלמדת כי קיימת הצדקה של ממש בחיובה בהפקדת ערובה בשיעור המגיע כדי 10% משווי התביעה, דהיינו סך של 700,000 ₪.

6. לטענת התובעת, אין מקום להורות על הפקדת ערובה במקרה זה , וזאת עת שההוצאות אשר נפסקו לחובתה שולמו, ומקום בו גם ביחס למבקשת-הנתבעת מוטלים שיעבודים שונים על נכסיה. עוד נטען כי טענות הנתבעת לעניין קיומו של שעבוד על המקרקעין אין בו דבר שכן עסקינן בהתנהלות כלכלית סבירה, וודאי מקום בו התובעת נדרשה לשעבד זכויותיה עקב הצורך לבצע בנייה עצמית של תחנת הדרך מכוח הפרת ההסכם של הנתבעת.