ת"א 19692-12-13 שרון נ' סיגורה

בעניין: "בקשות ונקודות הדגשה עקב פרוטוקול מיום 24 בנובמבר 2014" (בקשה מס' 17)

הנתבעת הגישה היום מסמך זה, ובו מועלים שלל נושאים, בקשות והערות, בניגוד לכל סדר דין. על מנת להימנע מהכבדה וסרבול נוסף מעבר לאלו שהם כבר מנת חלקו של תיק זה, ובשים לב לסמיכות למועד הדיון, ועל מנת שהכרעה בנקודות הטעונות הכרעה או התייחסות בנקודות הטעונות התייחסות, יינתנו כאשר הזכרון עודנו טרי, ועל מנת שדבר מתן ההחלטה יובא לידיעת הנתבעת עוד בטרם נסיעתה לחו"ל, ניתנת החלטה זו מבלי לבקש הגשת תגובה מטעם התובע. סדר הדברים יהא עוקב לסדר העלאת הנקודות במסמך, אשר אינו מחולק לסעיפים ממוספרים.

1. "בקשת תיקון" – הבקשה מתקבלת. אין מדובר למעשה בטעות סופר שנפלה בהקלדה, אלא בהעלאה על הכתב של עיקרי הדברים, באופן סביר ומקובל. אולם לבקשת הנתבעת, ולהסרת ספק, אני מורה על תיקון הפרוטוקול, בעמ' 3, ש' 22, כך שבדברי הנתבעת, במקום המשפט "האם באמת יש כניסה של מי גשמים.", יבוא המשפט "האם באמת יש כניסה של מי גשמים לדירת התובע?".

2. "בקשת תיקון" – הבקשה נדחית. גם כאן, הועלו על הכתב עיקרי הדברים, והתנגדותה של הנתבעת לבדיקה ע"י מומחה התובע מתוך דירתה – הובהרה היטב ומצאה ביטוי בפרוטוקול. המשפט הארוך שהנתבעת מבקשת להוסיף עתה, הועלה על הכתב למעשה, גם אם בנוסח מעט שונה, ואין זה עקרוני אם יירשם בנוסח כזה או אחר. במיוחד, כאשר מדובר למעשה בחזרה על טענות שנטענו בכתב, ונדחו על ידי בית משפט זה בהחלטה שאושרה ע"י בית המשפט המחוזי.

3. "נקודה להדגשה" – בניגוד לנטען, עו"ד אלקלעי לא קטע את מהלך הכתבת ההחלטה, וכאשר דיבר במהלך הכתבת ההחלטה, עשה כן במענה לשאלות בית המשפט, במסגרת חילופי דברים שנבעו מכך שהנתבעת העירה הערותיה. ממילא, כל הנושא חסר משמעות של ממש, ולא ישפיע כהוא זה על ההכרעה בתיק לגופו של עניין, או על הכרעות במהלך ניהול התיק לגופו של עניין.

4. "נקודה להדגשה" - הטענה לפיה עד היום לא קיבלה הנתבעת את ההחלטה מיום 11.11.14 – איננה במקומה, לשון המעטה. היא אף מעלה תהיות לגבי תום לבה של הנתבעת; האם התנהלותה נובעת מתמימות וחוסר ידע בשל היותה בלתי מיוצגת (לדוגמא: נקודה 8 להלן), או מתחכום ונסיון להצטייר ככזו, תוך עשיית שימוש לרעה בעובדת היותה בלתי מיוצגת. ראשית, יוער כי אישור המסירה ביחס להמצאת ההחלטה מיום 11.11.14 אמנם טרם נסרק, אולם מהתיק האלקטרוני עולה כי היא נשלחה ביום 13.11.14 והדעת נותנת כי דבר דואר מגיע ליעדו תוך פרק זמן זה. שנית, וחשוב מכך, כפי שהבהרתי לנתבעת בדיון, כאשר מוגשת בקשה על ידה, עליה לפעול ולברר מה עלה בגורל הבקשה שהגישה. זאת במיוחד כאשר היא יודעת שהתיק קבוע לדיון. שלישית, וחשוב עוד יותר, מבירור עם המזכירות (ביחס לנקודה 9 להלן) הובהר כי הנתבעת ביקרה במזכירות מיד לאחר הדיון. הנתבעת אף מציינת זאת בעצמה במסמך שהגישה (תחת נקודה 7 להלן), וטוענת כי ניגשה למזכירות וקיבלה מסמך בדבר מועד הגשת כתב התביעה המתוקן.

האם הנתבעת טוענת כי ביקרה במזכירות, ידעה לבקש מסמכים מהתיק, אך לא ביקשה לקבל את ההחלטה שניתנה ביחס לבקשה שהיא הגישה? ושזכתה להתייחסות מפורשת בדיון? וזאת אף שהנתבעת יודעת כי היא צפויה להיעדר לזמן רב? ומכאן התהיות - האם ייתכן כי מידת התחכום של הנתבעת כה רבה, עד כי ריבוי ההתייחסויות לנושאים החורגים מתביעת התובע מצד אחד, ואי-הגשת תביעה שכנגד במועדה מצד שני, תוך הגשת מסמכים העוסקים בערבוביה בנושאים שונים, וההתנהלות בכללותה, לא נועדה אלא לנסות לעכב את הדיון בתביעת התובע שנכנסת לחורף נוסף? או ליצור עמימות ביחס לפלוגתאות הטעונות הכרעה בתיק? או להימנע מתשלום אגרה ביחס לתביעה שכנגד, שכביכול מצויה בתיק ואינה מצויה בו, באותה עת? בשלב זה תשובתי לתהיות אלה הינה בשלילה. אך על הנתבעת לתקן דרכיה ולהתחיל לפעול כך שהדיון יתמקד במהות, כפי שיפורט.

5. "נקודה להדגשה" - בניגוד לנטען, התובע לא איחר להגיש את כתב התביעה המתוקן. העיכוב בהגשתו הפורמלית נבע מקשיים במזכירות, החל מקושי בזקיפת אגרה ששולמה טרם העברת התיק לבית משפט זה, וכלה בהשבתת "נט המשפט" ובקשיי מחשוב אחרים. טיוטת כתב התביעה המתוקן, ערוך כדבעי ומוכן להגשה, צורפה ע"י התובע לפני חודשים רבים.

6. "בקשה" - זוהי למעשה הנקודה היחידה במסמך כולו שהיא בעלת משמעות להמשך ההתדיינות, אך שוב (בדומה למסמך שהוגש ביום 11.11.14) היא מובלעת בתוך נקודות רבות אחרות. מדובר בבקשה משמעותית, של הארכת מועד להגשת כתב תביעה שכנגד, המתבקשת אגב אורחא, ושלא כהלכה. מן הראוי היה להגיש בקשה נפרדת, באופן מסודר, ובמסגרתה להעלות על הכתב את הנימוקים המצדיקים הגשת כתב תביעה שכנגד, וכן לצרף לבקשה טיוטת כתב תביעה שכנגד.