ת"א 19654-06-10 מאדי נ' זועבי ואח'

1.לפניי בקשה מטעם נתבעים 1 ו-4 (להלן יכונו יחדיו: "המבקשים") לביטול פסק הדין שניתן נגדם בהיעדר כתב הגנה, וכן בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ והגבלת חידוש דרכון שהוצאו נגד המבקשת במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 06-03564-11-2 שנפתח לביצוע פסק הדין.

הדיון בבקשות נקבע למחר ואולם התובע עתר לביטול הדיון והודיע באופן מפורש כי הוא מבקש שתינתן החלטה על סמך הבקשה והתגובה בלבד. לפיכך ולבקשת התובע, אני מורה על ביטול הדיון ולהלן החלטתי:

מבקשת 1 (להלן:"המבקשת"),היא אמו של מבקש 4 (להלן:"המבקש").

בבקשה לביטול פסק דין נטען כי המבקשת מעולם לא קיבלה העתק מכתב התביעה וכי עיון באישורי המסירה מעלה כי מדובר בהמצאה שלא כדין לאמה של המבקשת,היא נתבעת 2 בתביעה. לטענת המבקשת היא ובנה תושבי חוץ המתגוררים בחו"ל וכי התובע (להלן: "המשיב"), היה מודע לכך ולמרות זאת המציא את כתב התביעה לנתבעת 2 חלף המצאתו כדין למבקשים ועל כן אין לראות בהמצאה זו המצאה כדין.

לגופם של דברים נטען כי מבקש 4 הינו קטין וההתקשרות הנטענת נשוא התביעה הייתה רק אל מול נתבע 3 שהינו בן זוגה לשעבר של מבקשת 1 .המבקשת טענה כי היא עצמה מעולם לא התקשרה עם המשיב בהסכם כלשהו או קיבלה ממנו תשלום כלשהו כנטען בכתב התביעה.

המבקשת הוסיפה בבקשה לביטול צו העיכוב נגדה, כי יציאתה את הארץ חזרה לארה"ב הכרחית מכיוון שהיא ובנה תושבי חוץ, בנה זקוק לתרופות וכי שנת הלימודים מתחילה ביום 15.8.16 וככל שלא יגיע בזמן ,ייגרם לו נזק בלתי הפיך.

2.המשיב התנגד לבקשות וטען כי המבקשת מתחמקת סדרתית מתשלום חובות. המשיב הפנה להחלטת כב' הרשמת ע' ג'בריס מיום 4.8.16 בה נקבע כי על המבקשת להמציא ערבויות ולהפקיד 70,000 ₪ כתנאי לביטול עיכוב יציאתה.המשיב טען כי משהוצא צו העיכוב על ידי לשכת ההוצאה לפועל, אין לבית המשפט סמכות להורות על ביטולו והעניין נתון לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל. המשיב הפנה לסתירה שבטענות המבקשת לפיהם נודע לה לכאורה על צו העיכוב בעת שבאה לבקר את אמה, בעוד שבבקשה שהגישה ללשכת ההוצאה לפועל טענה כי ביקורה בארץ התאפשר רק לאחר שהבינה כי צו העיכוב הוסר.

הכרעה:

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395 , אשר קבע כי: "פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו : ראשית , מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה , או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט . שנית , ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש" (ראו בנוסף, לעניין זה : ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג ( 3), פ"ד 824 ; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 3).

במקרה דנן, כתב התביעה לא הומצא כדין למבקשים ולכן יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק:עיון באישורי המסירה הסרוקים בתיק, ואשר היוו בסיס למתן פסק הדין, מגלה כי כתבי התביעה למבקשים הומצאו ביום 22.3.11 באמצעות נתבעת 2, שהיא אמה של מבקשת 1 וסבתו של מבקש 4. אכן המדובר בהמצאה לכתובת שהופיעה באותה העת במשרד הפנים-רח' נוי דוד בעכו (נספח ג' לתגובה), ברם המשיב הודה בצורה מפורשת ושאינה משתמעת לשני פנים, כי מקום מגוריהם של המבקשים הוא בארצות הברית.בעניין זה ראה בכתב התביעה ואף בסעיף 4 לתצהיר עדות ראשית מטעמו בתיק, שם ציין כי ביקר בביתם של הנתבעים במהלך שהותו בארה"ב. ביקור זה היה הראשון והוא שהוביל לבסוף להתקשרות העסקית הנטענת לרכישת הרכב. התובע אף הוסיף כי הנתבעים התקשרו אליו מארה"ב (וראו גם עמ' 8 רישא לחקירתו בבית המשפט). המבקשת אף צירפה להודעתה לבית המשפט, צילום של דרכון ורישיון נהיגה מארה"ב.

אמנם, במצב של היעדרות זמנית, נקבע בפסיקה כי לצורך תקנה 481, היעדרות זמנית של אדם מביתו, אינה מפסיקה את מגוריו שלו ואת מגורי בני משפחתו עמו באותו מקום, ראו ר"ע 526/83‏ פרושינובסקי‎ ‎נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ''ד לז(4) 485 (1983. יחד עם זאת, מן האמור עד כה עולה כי אין המדובר בהיעדרות זמנית של אדם מביתו, שבו חי בעבר עם משפחתו וכנראה ימשיך לחיות בו בעתיד,אלא המבקשים מתגוררים דרך קבע בארה"ב.בעניין זה אוסיף כי, המשיב הודה (למשל בסעיף 17 לתגובתו לבקשה לביטול פסק הדין) כי המבקשת לא הגיעה לארץ מאז 2008. לפיכך, מסירת כתב התביעה בכתובת ,בו ברור גם למשיב,שהמבקשים אינם מתגוררים מזה שנים, אינה בבחינת מסירה כדין לבן משפחה הגר עמו בהתאם לאמור בתקנה 481 לתקנות.

4.אכן מן הבקשה שהוגשה לרשמת ההוצאה לפועל וגם מסעיף 4 לבקשה לביטול פסק דין, עולה כי המבקשת ידעה בזמן שהותה בחו"ל כי הוגשה נגדה תביעה, אולם לטענתה, הבינה שזו נדחתה.בנוסף, ידיעתה של המבקשת על אודות הליך, אינה יכולה ברגיל להוות תחליף להמצאת כתב התביעה על פי התקנות. ראו רע"א 11286/05 אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ: