ת"א 19652-06-13

בזיקה לישיבת יום 11.3.15 ולטיעוני הנתבעות להלן מסקנותיי הלכאוריות:

• קיימת מחלוקת האם הנתבע 1 נהג באוטובוס שפגע בתובע;

• גם אם התובע ובנו טעו בזהות האוטובוס שפגע בתובע - הדעת נותנת כי עסקינן באוטובוס אגד ולא באוטובוס של חברה אחרת, הן משום שאין זה סביר כי טעותם הייתה באשר לזהות החברה, והן נוכח הודעת התובע כי עסקינן בתחנת אוטובוס של "אגד" בלבד;

• עדותו של התובע הייתה ברורה ונהירה ולפיה טרם החל בכניסה לרכבו, וכי נמחץ ע"י האוטובוס אל רכבו עליו נתלה בניסיון למלט עצמו מהפגיעה;

• מנגד, עולה אי בהירות מתיק המשטרה באיזה שלב נפגע התובע. יכול בהחלט כי בעת מסירת ההודעה התובע לא ייחס חשיבות לסוגיה שעה שכוונתו הייתה לעלות לרכבו, ועל כן מסר את שמסר;

• אין רלוונטיות לשאלה האם רכב התובע חנה במקום אסור. השאלה הינה האם חניית הרכב היוותה סיכון, אם לאו. נוכח נסיבות אירוע התאונה, ברי כי התאונה ארעה עקב חניית רכב התובע. בהנחה כי התובע טרם החל בעליה על הרכב משמע כי אינו "משתמש" ברכב. על כן עסקינן בתאונה מעורבת. (במקרה דנן אין רלבנטיות לנסיבות שנדונו לאחרונה בע"א 291/03 אליהו נ' מדינת ישראל ואח' (11.5.15);

• לסיכום: הסיכון המכסימלי הרובץ לפתחה של איילון הוא 50% (בהנחה כי עסקינן בתאונה מעורבת). ככל שיוכח כי התובע החל בכניסה לרכבו, (משמע הינו "משתמש" ברכבו), או לא יוכח כי עסקינן באוטובוס נהוג ע"י הנתבע – בשני המקרים תידחה התביעה כנגד אילון ומלוא החבות תוטל על ביטוח ישיר בלבד, אשר הסיכון המונח לפתחה הינו 100%, או 50%. יוער כי במקרה של תאונה מעורבת וכאשר זהות הרכב הנוסף המעורב אינה ידועה – מלוא החבות מוטלת על הרכב הנוסף (ביטוח ישיר), שכן במקרה זה לא עומדת לה עילת השתתפות כלפי קרנית).

  לאור כל האמור לעיל, הצעתי הינה כי איילון תישא ב-35% מהפיצוי וביטוח ישיר ב-65%.