פלונית נ' ועד הבית ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת שנפלה מסולם עת ביקשה לעלות לגג הבית המשותף בו היא מתגוררת. תמצית העובדות והמחלוקת

1. התובעת, ילידת 1963, מורה במקצועה, הגיעה לביתה ביום 30.4.2017, לאחר שסיימה את יום עבודתה. לטענתה, הבחינה בהיעדר מים חמים בדירתה והחליטה לעלות לגג הבנין לבדוק את תקינות דוד השמש שלה. לטענתה למדה בתיקון קודם שהתבצע על ידי בעל מקצוע, מה יכולה להיות התקלה וכיצד היא יכולה לתקנה בעצמה בקלות יחסית, מבלי להידרש לביקור בעל מקצוע.

2. על מנת להגיע לגג הבנין החלה התובעת בטיפוס על סולם, שלטענתה הוצב במקום על ידי ועד הבית, בדיוק לצורך כך. אין מחלוקת כי אותו סולם היה הדרך היחידה שהיתה אותה עת להגיע אל הגג. אלא שבהגיעה לחלקו העליון של הסולם ולאחר שפתחה כבר את דלת פיר היציאה אל הגג, החליק, לטענתה, הסולם ונפל והיא נותרה תלויה במשך מספר שניות, בין שמים וארץ, עד שנפלה על הסולם ונפגעה ברגלה.

3. לטענת התובעת, הסולם היה סולם ישן ורעוע, שאינו עומד בתקן ומהווה מפגע חמור. הסולם לא היה מקובע ולעובדה שהחליק תרמו גם מים שניקוו על הרצפה, לאחר שהמנקה של הבנין, שניקה אותו באותו היום, לא גרף את המים כנדרש.

4. התובעת פונתה באמבולנס לבית החולים שערי צדק, שם אובחן שבר בפיקה של ברך ימין. התובעת עברה ניתוח לקיבוע השבר ואושפזה למשך שבועיים.

5. לתביעתה צירפה התובעת את חוות דעתו של האורתופד ד"ר עודד איזנברג אשר קבע כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 20% בגין הגבלת תנועה בסוף יישור וכיפוף הברך, נפיחות קלה בקרסול, קיצור קל של גיד אכילס והפרעה תחושתית בכף הרגל. הנתבעת, מצידה, הגישה את חוות דעתו של ד"ר גד ביאליק, אשר מצא הגבלה קלה בסוף טווח כיפוף הברך וקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 10%. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה תעמוד שיעור נכותה הרפואית של התובעת על 15%.

6. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות, לרבות בשאלת נסיבות קרות התאונה, הן בשאלת שיעור הנזק שנגרם לתובעת.

7. לטענת התובעת יש להטיל על וועד הבית (והמבטחת שלו, להלן גם הנתבעת) את האחריות המלאה לקרות התאונה וזאת גם בהסתמך על חוות דעת מומחה בטיחות שהגישה ביחס לסולם (ללא חוות דעת כזו מטעם הנתבעת).

8. מנגד טוענת הנתבעת, בתמצית, כי לא הוכחה כלל עילה נגדה שכן לא הוכח שהסולם שייך לוועד הבית ואף קיימת אינדיקציה כי הסולם שייך לתובעת עצמה. עוד טוענת הנתבעת, כי לא הוכח שהסולם עצמו נפל ולכל היותר מדובר בעדות יחיד של בעלת דין. עוד נטען, כי קיים קושי לקבל את טענות התובעת באשר לאופן קרות הארוע גם "מבחינה פיזיקלית". לחלופין טענה הנתבעת, כי גם אם ארע הארוע לא ניתן ליחס לה חבות בגינו. בהקשר זה נטען, כי התובעת עצמה היא שיצרה את המפגע, כי לא הוכח קיומם של מים במקום ולא הוכח קשר סיבתי בינם ובין נפילת הסולם ולא הוכח כי הסולם לא עמד בתקן. מכל מקום, כך נטען, התובעת אחראית לבדה לארוע ויש לייחס לה אשם תורם מלא.

9. בכל הקשור לשיעור הנזק, הצדדים חלוקים בעיקר ביחס לשאלת ההשלכה התפקודית של נכותה הרפואית של התובעת, שכן לטענת הנתבעת, התובעת השביחה עד מאד את שכרה לאחר התאונה. התובעת טוענת מנגד, שבעוד שלפני התאונה עבדה במספר מקומות עבודה היא נאלצה לוותר על רובם, עקב התאונה, ולהסתפק במקום עבודה אחד בלבד.