ת"א 19549-08-13 פלוני נ' קורי

זוהי תביעה כספית בה עותר התובע, עו"ד במקצועו, לחייב את הנתבע, לקוח לשעבר במשרדו, לשלם לו פיצוי בגין הוצאת לשון הרע והטרדה מאיימת.

תמצית טענות התביעה

1. התובע הינו עו"ד מאז 1976 ומאז 1981 בעל משרד עצמאי בו עובדים 4 עורכי דין נוספים ושתי מזכירות.

ביום 3.7.00 חתם אברהם קורי ז"ל (להלן: "המנוח"), אביו של הנתבע, על צוואה שערך התובע עפ"י הוראות המנוח, בה מינה את התובע כמנהל עזבונו. ביום 13.8.00 נפטר המנוח וצוואתו קוימה ביום 28.2.01, ביום 2.11.01 נפטרה רעיית המנוח ואמו של הנתבע (להלן: "המנוחה") וביום 16.12.01 הוצא צו ירושה, לפיו הנתבע ואחיו בועז, (להלן: "בועז") הינם יורשיה בחלקים שווים.

ביום 4.4.01 הנתבע ובועז הגיעו להסכם חלוקת נכס שברחוב המרכולת 18 בתל אביב, שבחלקו היה שייך למנוח. התובע מעולם לא ייצג את הנתבע אלא כמנהל העיזבון של הוריו המנוחים בלבד.

2. ביום 17.10.02 ללא ידיעת התובע, ערך הנתבע רשימת "פירוט עיזבון המנוחים", בה פורט כל רכוש המנוחים, והגיש אותה בתיקים 4710/02 ו- 4700/02 שהתנהלו בפני כבועז השופט גרניט בביהמ"ש לענייני משפחה. לבקשת הנתבע, ביום 10.12.02 מונה התובע כמנהל עיזבונם של המנוחים.

בין הנתבע לבועז נוצרה מחלוקת באשר לחלוקת העיזבון, וכאשר בועז חלה והוכרז כפסול דין, מונה בנו -מיכאל כאפוטרופוס על גופו ורכושו ביום 20.1.03. טרם סיום הליכי ניהול העיזבון, נפטר בועז ויורשיו הם שני בניו.

3. ביום 16.6.04 נחתם בין הנתבע לאפוטרופוס של בועז הסכם נוסף, אותו ערך התובע, לחלוקת נכסים מעיזבון הוריהם וההסכם קיבל תוקף של ביהמ"ש לענייני משפחה.

בס' 12 להסכם זה נכתב: "...הצדדים מצהירים כי מוצו כל זכויותיהם לקבלת רכוש ו/או כספים מעיזבון המנוחים וכי לא תהינה תביעות ו/או דרישות צד כלפי משנהו לגבי נכסים אחרים של העיזבון".

התובע קיים את צוואת המנוחים, בהתאם לצו ביהמ"ש מיום 18.7.05 וביום 2.10.05 רשם את שתי דירות שבעיזבון כדלקמן: דירה ברח' מוזיר ע"ש יורשי בועז ודירה ברח' סירקין ע"ש הנתבע.

ביום 14.11.05 הגיש התובע בקשה לפסיקת שכרו והוצאותיו וביום 5.12.05 קבע ביהמ"ש לענייני משפחה ששכר טרחתו יהיה בשיעור 3% בצירוף מע"מ משווי העיזבון בתוספת הוצאות בסך 1,448 ₪. בכך סיים התובע את פעולותיו כמנהל עיזבון.

4. ביום 10.7.13, למעלה משבע שנים לאחר סיום ניהול ענייני העיזבון, קיבל התובע לכתובת הדו"אל של משרדו המופיעה על נייר המכתבים שלו, הודעה ששלח הנתבע ישירות ללשכת עורכי הדין בנושא "בקשה לברור נושא הקשור לעו"ד פלוני". בהודעה טען הנתבע, שהסתבר שלאביו המנוח היה רכוש נוסף שלא טופל ע"י התובע, הנתבע צרף נסח טאבו של חלקת אדמה, (להלן: "הנכס הנוסף") שהייתה אמורה, לטענתו, להתחלק בין יורשי אביו המנוח. בהודעה מבקש הנתבע שלשכת עורכי הדין תפנה לתובע כדי שישלים מלאכתו כמנהל העיזבון ויחלק גם את הנכס הנוסף, ללא תמורה, כיוון שהוא קיבל את שכרו ועשה טעות.

5. ביום 11.7.13 בשעה 16:03 שלח הנתבע דוא"ל נוסף ללשכת עורכי הדין, שעניינו ברור בקשר עם התובע, בצרוף נסח רישום של נכס ברמת אפעל ובאותו יום בשעה 16:09 שלח בדוא"ל למשרד התובע הודעה, בה הוא מבקש מהתובע להשלים את המלאכה לגבי אותו מגרש בין יורשי המנוחים. בהודעה זו הוסיף הנתבע, שמדובר בטעות של התובע ולכן עליו להשלים את המלאכה במסגרת שכר הטרחה שכבר קיבל. באותו יום בשעה 16:29 שלח הנתבע לתובע דוא"ל נוסף, בו הוא מבקש מהתובע את פרטי תיק העיזבון למילוי תלונה ללשכת עורכי הדין ובשעה 16:40 שלח לנתבע דוא"ל נוסף, בו טען שלא קיבל חשבונית לגבי התשלום ששילם לו בתיק העיזבון ומבקש עותק מהחשבונית.