ת"א 19419-05-13 כהן נ' בנימין ואח', ת"א 23895-11-12 כהן נ' בנימין ואח'

1.להלן החלטתי בבקשת הנתבעת לסילוק התביעה נגדה על הסף, וזאת בעקבות פסק הדין שניתן בהליך מקביל שהתנהל בין הצדדים בבית משפט המחוזי בחיפה, בתיק ה"פ 8261-08-12 (להלן: "ההליך המקביל").

2.במסגרת הליך המתנהל בפניי, אוחדו שתי תביעות אשר הגיש התובע נגד הנתבעת בעקבות מכתבים שנשלחו בשמה על ידי באי כוחה לתובע עצמו, לבנק לאומי ולרשם החברות. באותם מכתבים העלתה הנתבעת טענות נגד התובע בדבר העברת מניות על שמו תוך זיוף ומרמה, וכן בדבר גניבת המחאות והעברת כספים שלא כדין.

לטענת התובע, המכתבים לעיל הוציאו דיבתו רעה, ולפיכך הוא ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בהתאם. מנגד, במסגרת הגנתה מפני שתי התביעות, טענה הנתבעת, בין היתר, להגנת אמת בפרסום.

3.הואיל ובמסגרת ההליך המקביל נדונו טענות ואירועים הרלוונטיים למחלוקת בהליך שבפניי, ניתנה החלטתי מיום 20.1.14 בהסכמת התובע, לפיה הוריתי על עיכוב הדיון בתביעה דנן עד למתן פסק הדין בהליך המקביל.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף מבוססת על קביעות בית משפט המחוזי במסגרת פסק הדין שניתן בהליך המקביל.

4.שקלתי טענות הצדדים, ולא מצאתי להיעתר לבקשה.

5.בסעיף 103 סיפא לפסק הדין שניתן בהליך המקביל, בית המשפט קבע מפורשות כי הוא לא מצא לנכון להתייחס לטענת הזיוף בהסכמים ובמסמכים השונים, הם הם המסמכים הרלוונטיים להליך שבפניי.

זאת ועוד, במסגרת אותו פסק הדין, אין כל קביעה כי התובע נהג במרמה, או שהוא גנב המחאות מחשבון הבנק של החברה שהייתה בבעלותם המשותפת של שני בעלי הדין.

בנסיבות העניין, על אף הביקורת שהטיח בית המשפט המחוזי בהתנהלותו של התובע, אין לומר כי פסק דינו מכריע במחלוקת בהליך שבפניי ומחייב את דחיית התביעה.