ת"א 19416-12-09 עמר ואח' נ' דימרי ואח'

1. הנתבע 1 (הוא צד ג') הגיש בקשה לפטור מאגרה, בעקבות פסק דין שניתן בתיק זה בדרך של פשרה. במסגרת הפשרה התחייב צד ג' לשלם לקרנית סכום ניכר.

2. מדובר בתיק כאוב שתחילתו בידידות מופלאה בין שני חברים, התובע והנתבע 1 אשר רכיבה משותפת על אופנוע שאיננו מבוטח הסתיימה בתאונה בה נפגעו שניהם. נסיבות התיק היו מורכבות, יצרו יריבות קשה בין החברים, ובסופו של דבר הושגה פשרה במסגרתה קרנית, אשר שלמה לתובע את נזקיו, חוזרת אל צד ג' .

3. לאחר מתן פסק הדין נשלחה דרישה לצד ג' לתשלום אגרה בסך של 42,600 ₪.

4. תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות) התשס"ז 2007 קובעת כדלקמן -

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

5. צד ג' הינו בחור צעיר, יליד 1987, אשר במועד התאונה (אפריל 2009) היה כבן 22. צד ג' נשוי ואב לשתי בנות קטינות. צד ג' ומשפחתו מתגוררים בשכירות (צורף הסכם השכירות לתקופה של שנה ודמי השכירות בו הם 2100 ₪ לחודש ). לצד ג' אין כל נכס או רכב לפי הצהרתו. את תשלומי המעון של בנותיו משלם אביו. צד ג' ,שהוא עצמו גם נפגע בתאונה, מתכונן לשלם את חובו ,בין היתר, מתוך כספי הפיצויים שהוא עצמו יקבל. הוצגו תלושי שכר של אשתו של צד ג' המשתכרת כ- 5,000₪ נטו לחודש. גבולות פוטנציאל השתכרותו של צד ג' עומדים כנראה בסדרי גודל של שכר מינימום. (צורפו תלושי שכר ממקום עבודה של בן משפחה המלמדים על השתכרות של 3500 ₪ נטו עבור 15 ימי עבודה. )

6. התובע סבור כי יש מקום במקרה זה להפעיל בנוסף את מידת הרחמים, נוכח הטרגדיה הקשה שפקדה את הצדדים המעורבים בתאונה. הפרקליטות לא הגיבה לבקשה.

7. בנסיבות אלו אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה לפטור מאגרה באופן חלקי, ולפטור את צד ג' מתשלום האגרה המבוקשת, למעט תשלום סכום של 10,000 ₪ שישולם בפרישה של 5 תשלומים חודשיים שווים, כאשר הראשון שבהם ביום 1.4.15 וכך הלאה.

8. המזכירות תודיע לצדדים על החלטה זו.

ניתן היום, י"ט אדר תשע"ה, 10 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.