ת"א 19397-09-13 א' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים

התובעת, ילידת 1964 הגישה ביום 10.09.13 תביעה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 זאת בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 01.06.12.

בד בבד, הגישה היא בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, הכירורגי/פלסטי, הנוירולוגי וכן בתחום האוטואימוני, מערכת העיכול והגסטרואנטרולוגיה.

הנתבעת הביעה התנגדותה לבקשה. לטענתה, התובעת סבלה עובר לתאונה ממחלת הלופוס (זאבת) בגינה נקבעה לה נכות ושולמו לה קצבאות ע"י המל"ל. עוד ציינה, כי בקשתה למנות מומחים בתחומים רבים מעידה על ניסיונה לדוג נכויות וכי בתיעוד הרפואי שצורף אין תשתית ראייתית להיוותרותה של נכות כתוצאה מהתאונה נשוא תובענה זו.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 03.07.14 העלה כל צד טענותיו לעניין הצורך במינוי מומחים רפואיים בנסיבות תיק זה. בסופו של יום, ניתנה לתובעת האפשרות להשלים בקשתה באמצעות צירופם של מסמכים רפואיים או הפנייה ממוקדת למסמכים קיימים.

ביום 30.07.14 המציאה התובעת תעודה רפואית נושאת תאריך 29.07.14 שנערכה ע"י פרופ' הנדזל, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית הממליץ במקרה דנן על מינוי מומחה לאימונולוגיה קלינית (העוסק בתחום המחלות האוטואימוניות). בתגובתה הנוספת מיום 07.08.14 הבהירה היא כי צירפה מסמך זה נוכח טענת הנתבעת בדיון לפיה ציפתה היא שמומחים המטפלים בתובעת יציינו ולו כאופציה כי התאונה גרמה להחמרת מצבה. במסגרת תגובה זו צירפה אישור רפואי נוסף מיום 06.08.14 לפיו מצב מחלת הלופוס הוחמר (ראה בפורטרוט בהמשך).

הנתבעת בתגובתה מיום 12.08.14 העלתה השגתה מחמת האיסור לצרף חוות דעת מטעם התובע בהליך הנדון, ולטענתה יש להתעלם הימנה ולהורות על הוצאתה תוך שציינה כי המומחה כלל לא בדק את התובעת, לא ראה אותה והתייחס לנושאים שחלקם אינם בתחום מומחיותו. עוד ציינה הנתבעת כי התובעת לא צירפה מסמך רפואי במסגרת הטיפול הרפואי בה המלמד כי התאונה היא שגרמה לשינוי במחלתה. חרף העובדה שבית המשפט איפשר לתובעת להשלים בקשתה, לא צלח בידיה לצרף את המסמכים הרלבנטיים. משכך, ומשלא הונחה ראשית ראיה קבילה לקשר בין מחלותיה של התובעת לתאונה, אין למנות מומחה רפואי.

התובעת בתגובתה מיום 18.08.14 ציינה כי התנהלות הנתבעת נועדה אך להתישה. לאור חילופי הדברים בדיון, צירפה היא את התעודה הרפואית (שאינה בגדר חוות דעת ולכן התובעת אף לא נבדקה) כשהמטרה היתה להפנות את בית המשפט למסמכים בתיק ולהמליץ על מינוי מומחה רפואי ספציפי בהסתמך על התיעוד הרפואי המצוי בתיק.

המסגרת המשפטית

בית משפט הדן בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי החוק האמור, אמור לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה. על כך עמד בית המשפט ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136, שם נאמר:

"כידוע, בתביעות על-פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות-דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על-ידי בית-המשפט...אי-מינוי של מומחה רפואי על-ידי בית-המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל ענין רפואי החשוב לתביעתו. אכן, בשל חשש זה ובשל העוול העלול להיגרם לתובע...נקבע בפסיקה שדי בראשית ראיה בדבר קיום נכות רפואית בתחום מסוים כדי להצדיק מינויו של מומחה רפואי באותו תחום...".

בהתייחס לטיבה של ראשית הראיה מציין בית המשפט ברע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' כי זו "יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים, ובעיקר ממסמכים שונים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו".

זאת מוטל על התובע ועוד – המסמכים הרפואיים עליהם נסמך הוא אמורים לבסס גם את הקשר הסיבתי שבין התאונה לבין הנכות הנטענת, וגם בהקשר זה נפסק, כי בית המשפט יכול שיסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי, ובכל מקרה די בראשית ראיה. ראה רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.05.2012) וכן רע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09).

דיון והכרעה

טרם אתייחס למהות הבקשה, אתן דעתי לעניין המסמך שנערך ע"י פרופ' הנדזל מיום 29.07.14 אשר הנתבעת מבקשת להוציאו מהתיק: עיון במסמך מעלה כי אומנם לא בוצעה בדיקה קלינית לתובעת אך ניתנה ע"י המומחה סקירה, בהסתמך על המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו, אודות מצבה הרפואי של התובעת, תוך התייחסות מפורשת ומפורטת בדבר השפעת התאונה על מצבה וקביעה לפיה יש להכיר בה כנפגעת בתאונה שגרמה לפגיעה נפשית ולהחמרה ניכרת במחלה הקיימת לצד המלצתו למינוי מומחה רפואי בתחום.

המסמך דנן נחזה כמסמך שנערך אך לשם הערכת מצב ולא על רקע פניה לקבלת טיפול רפואי. התובעת אף מציינת שהפנייה היתה יזומה ונעשתה לאור טענות הנתבעת בדיון.

למעשה, הוראת בית המשפט כיוונה להפנייתו למסמכים שהוצאו באופן שוטף וטבעי במסגרת הטיפול הרפואי של התובעת ולא להסתייעות במומחה לשם קבלת מעין חוות דעת. משכך, בית המשפט יתעלם ממסמך זה. בנוסף, לאור המצוין במסמך מיום 06.08.14 סיפא, ימחק אף חלק זה.

המינוי המתבקש במסגרת בקשה זו הינו בתחום האימונולוגי ועל מנת לבחון באם ראשית ראיה ישנה, יפורטו להלן עיקרי המסמכים הרלבנטיים (ההדגשות הינן של הח"מ):