ת"א 19310-09-15 לורנץ נ' ברסלב ואח'

לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגד הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "המבקשים") במעמד צד אחד ביום 30.1.16, בהעדר הגשת כתב הגנה.

נושא התביעה, הסכם להשכרת דירת מגורים (להלן: "הנכס") שנערך בין התובעת לנתבעים 1 ו-2 כאשר הנתבעים 3 ו-4 ערבים לו. לטענת התובעת לא שילמו הנתבעים 1 ו-2 את דמי השכירות ולאחר פינויים, הותירו נזקים אשר הצריכו שיפוץ ותיקונים. סכום התביעה כ-119,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית, כפי שאף נפסק לחובת הנתבעים בפסק הדין שניתן בהעדר כתב הגנה.

ביום 13.9.16 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין בה טענו כי כתב התביעה נמסר לביתם אשר הניחה אותו בביתם. עוד טענו כי הם לא התעמקו בו, לא הבינו אותו וסברו כי יזמנו אותם להשמיע טענותיהם. כן הוסיפו כי הינם אנשי דת ורוח אשר אינם מבינים את ההליכים המשפטיים.

לעניין סיכויי הגנתם, גרסו הנתבעים כי קיימת להם הגנה טובה. הנתבעים טענו כי שילמו למשיבה דמי שכירות, הן במזומן והן באמצעות עבודות שיפוץ שונות שסוכמו בין הצדדים לרבות מעקות זכוכית שהתקינו. עוד טענו, כי המשיבה הפרה את הסכם השכירות ואת הסיכומים ביניהם, וכי הם עזבו את הנכס בשל תביעת פינוי שהגישה המשיבה נגדם בהעדר יכולתם לקבל סיוע משפטי. נטען כי הם הותירו את הנכס במצב טוב יותר ממצבו עת נכנסו אליו, לאחר שצבעו אותו, התקינו מעקות זכוכית על חשבונם ועוד, כי המשיבה לא הוכיחה את הנזקים אותם היא תובעת וכי תביעתה מופרזת.

המשיבה הגישה תגובה לבקשה והמחלוקת נקבעה לדיון בפני. לדיון התייצב ב"כ המבקשים, לאחר שבקשתו לדחיית הדיון שהוגשה בסמיכות לדיון נדחתה. במעמד הדיון (ואף בבקשת הדחיה), ציין ב"כ המבקשים כי המבקש 1 נמצא בחו"ל ולכן נבצר ממנו להתייצב לדיון, זאת, למרות שהדיון נקבע מבעוד מועד והודע לו. כמו כן, אף המבקשת 2 לא התייצבה לדיון. משכך, לא ניתן היה לחקור המבקש 1 על התצהיר שהגיש.