ת"א 19232-03-16 עסאף נ' סלום ואח'

זו בקשה לצו מניעה זמני, האוסר על המשיבים 1 -2 לעשות כל דיספוזיציה או פעולה אחרת בזכויות המנוח מיכאל יוסף ג'ריס, שבאו להם כתוצאה מרישום צוואת המנוח הזה, בהתאם לרישום צוואה שנעשה ביום 23.12.15, וכן לעשות שימוש בצו קיום צוואה שניתן ביום 23.7.14, וכן צו האוסר על המשיב 3 לעשות או לרשום כל דיספוזיציה במקרקעין הידועים כגוש 18674 חלקה 28, לרבות להשלמת עסקה מושא הערת אזהרה שנרשמה לטובתו ביום 28.12.15.

זאת, במסגרת תביעה אזרחית שהגיש המבקש, בה טען שרכש מילדיו ו/או נכדיו ו/או ניניו של ג'ריס יוסף סלום, אחיו של המנוח, זכויות מקרקעין המגיעים להם גם כיורשי המנוח מיכאל. בתביעה זו ביקש את הסעדים הבאים, לפי סדרם:

א.הצהרה שההחלטה של בית הדין של העדה היוונית קתולית על קיום צוואת המנוח מיכאל בטלה ומבוטלת.

ב.רישום הצוואה מיום 23.12.15 יבוטל.

ג.צו מניעה קבוע האוסר על נתבעים 1-2 לעשות או לרשום כל דיספוזיציה או פעולה בזכויות המנח מיכאל.

ד.צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים 1-2 לבצע כל דיספוזיציה או פעולה מכוח רישום הצווה ביום 23.12.15.

ה.צו מניעה קבוע האוסר על נתבעים 1-3 לעשות שימוש בצו קיום צוואת המנוח מיכאל מיום 23.7.14, כפי שניתן על ידי בית הדין הדתי.

ו.צו מניעה קבוע האוסר על נתבע 3 לעשות או לרשום כל דיספוזיציה או פעולה להשלמת העיסקה מושא הערת האזהרה שנרשמה לטובתו ביום 28.12.15.

מכאן מובן, שזו תביעה אזרחית ישירה כלפי צו קיום צוואה שניתן כנגד בית הדין הדתי ביום 23.7.14. אין זו תביעה לאכיפת הסכם הרכישה, המוגשת כנגד המוכרים. אני דוחה את טענת ב"כ המבקש, כאילו מדובר בסמכות שבגררא לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט לדון בנושא זה, אגב דיון בנושא אחר ולצורך הכרעה בתביעה בנושא אחר. זהו הנושא בתביעה – ביטול צו קיום צוואה של בית הדין הדתי. אמנם, זכות העמידה של המבקש נובעת מכך שעשה לטענתו עיסקה עם מי שסבר שהם יורשים, אבל זו אינה התביעה שלו בתביעה אזרחית זו. זה רק הבסיס לתביעתו לבטל את צו קיום הצוואה שניתן על ידי בית הדין הדתי.

על כן, אין פלא, שעיקר הדיו נסוב על שאלת הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי לבטל את צו קיום הצוואה של בית הדין הדתי.

לפני כן, אסיר מעל הפרק את טענת המבקש, שבית הדין הדתי לא היה מוסמך לדון בצוואת המנוח מיכאל, שכן לא הוכח בפניו שהוא אכן נפטר, למרות שהקשר עמו אבד לפני שנים רבות. טענה זו טומנת בחובה סתירה מסויימת, שכן המבקש טוען שהתקשר בהסכם עם יורשיו של מי שלטענתו לא הוכח שהוא מנוח, לרכישת המקרקעין שנפלו להם בירושה. אין צורך לדון בכך, משהוצגה על ידי המשיבים תעודת פטירה של המנוח מיכאל, שהוצאה על ידי משרד הפנים ביום 3.12.00, לפיה המנוח נפטר ביום 31.1.76.

לטענת המבקש, יש לבטל את צו קיום הצוואה שניתן על ידי בית הדין הדתי ביום 23.7.14, משום שבית הדין הדתי נתן כבר, לשיטתו, פסק דין סופי ביום 2.4.09, בו קבע לאחר שמיעת ראיות, שהוא דוחה את הבקשה לקיום אותה צוואה. ההחלטה החדשה לקיים אותה צוואה התקבלה לטענת המבקש, משום שהמתנגדים לקיום הצוואה בעבר הודיעו שהם מבטלים את התנגדותם. לטענתו, אין בית הדין הדתי, שהוא ערכאה שיפוטית, רשאי לתת החלטה הסותרת את ההחלטה החפצית שקיבל בעבר, לאחר שמיעת ראיות.