ת"א 19199-07-12 ק' נ' ק' ואח'

1. רקע

תביעת נזקי גוף בגין שתי תאונות עבודה שאירעו לתובע במסגרת עבודתו כמודד שכיר במשרד המדידות של הנתבע 1 , הוא המעביד. הנתבע 1 הוא גם אחיו של התובע, ושלא במפתיע, הייתה עדותו אוהדת למדי את עניינו של התובע. עניין זה כשלעצמו אינו גורע מן הגרסה בשאלת החבות.

עם זאת, אציין כבר כעת כי מצאתי שהתובע לא הרים הנטל, ולא הוכיח נסיבות התאונה הראשונה מיום 15.3.10; אף לא אחריות הנתבע לאותה תאונה (בהינתן גרסתו שלו). לפיכך לא אדרש לשאלת גובה הנזק בגין אותה תאונה, שיש לדחות התביעה בגינה.

מאידך, ביחס לתאונה השנייה – מיום 13/01/11 – מצאתי כי הורם הנטל, ואחריותו של הנתבע לתאונה זו הינה מלאה, בלא תרומת אשם של התובע.

הנתבעת 2 היא מי שביטחה אחריותו של הנתבע 1 בביטוח חבות מעבידים, ביחס לשתי התאונות.

התאונה הראשונה- שאלת האחריות:

2. לגרסת התובע, ב- 15/03/10 ביצע הוא עבודות מדידה באזור נצרת, במקום מסולע בעל מדרון תלול, עם דרך גישה קשה לביצוע המדידה. לא צורפו תמונות של המקום.

3. לדבריו, תוך כדי עבודתו ולאור העובדה שאחיו, המעביד, לא צייד אותו בנעלי עבודה מתאימות, ועקב הקושי הטופוגרפי להסתובב עם מכשיר מדידה כבד וציוד נוסף נלווה, נפל הוא ונפגע באגודל יד שמאל.

4. הצדדים הגישו חוות דעת. לאור הפערים, מונה מומחה מטעם ביהמ"ש, פרופ' שטהל (הצדדים לא חקרו אותו ולא נסתרה חוות דעתו, המקובלת עליי). מומחה ביהמ"ש קבע כי בגין התאונה הראשונה נותרה נכות בשיעור 2.5%, עקב הפגיעה באגודל שמאל. זאת לאחר שהשבר באגודל התחבר עם שינוי ניווני קל מאוד. המוסד לביטוח לאומי (שהכיר בשתי התאונות כתאונות עבודה) קבע כי לא נותרה נכות בגין תאונה זו.

5. כפי שציינתי, לטעמי לא המחיש התובע את נסיבות התאונה הנטענות על ידו, ואף לא את האחריות (בהינתן גרסתו שלו):