ת"א 19125-06-15 קגנובסקי ואח' נ' אשקלון

התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה נזיקית שעניינה העיקרי, מעצר שווא וניהול הליכי חקירה בדרך רשלנית.

התביעה הוגשה לאחר שהנתבעת חזרה בה מכתב האישום שהוגש כנגד התובעת, כאשר כנגד הנתבע, כלל לא הוגש כתב אישום.

הנתבעת חזרה בה מכתב האישום, לא לפני שהתובעת הצהירה, כי אין בפיה טענות כלפי הנתבעת.

עתה, לאור הצהרתה זו של התובעת, עותרת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף, כאשר על פי הנטען, הוגשה התביעה בחוסר תום לב.

יצויין, כי מלכתחילה הוגשה התביעה גם בהתאם להוראות סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואף הבקשה לסילוק על הסף הוגשה בהקשר זה, אלא שהתובעת תיקנה תביעתה ונותרה לפיכך לדיון שאלת סילוק התביעה על הסף, עקב אותה הצהרה שהצהירה התובעת, עת חזרה בה הנתבעת מכתב האישום.

הבקשה נקבעה לדיון ובמהלכו הושגה הסכמה בדבר תיקון התביעה, תוך שהנתבעת שומרת על טענותיה בדבר סילוק על הסף.

לאחר שבמהלך אותו דיון נעשה ניסיון של הצדדים להגיע להסכמות, ניסיון שבסופו של דבר לא צלח, הוגשה על ידי הצדדים הודעה בדבר הסכמה דיונית, לקבוע את הבקשה לסילוק על הסף לדיון, שבמסגרתו גם יחקרו המצהירים על תצהיריהם.

אחר שעיינתי בבקשה, לא מצאתי כל צורך לקבוע דיון נוסף בבקשה, כאשר ניתן להכריע בבקשה על יסוד האמור בה ובתגובה.

ראשית, מן הפן הפרוצדורלי, דיון בבקשה התקיים. התצהירים שצורפו, אינם תצהירים שצורפו בתמיכה לתגובה לבקשה לסילוק על הסף, אלא תצהירים שהוגשו בתמיכה לבקשה לתיקון כתב התביעה, בקשה שהנתבעת הסכימה לה בסופו של יום.

דווקא מתוך התצהירים עצמם, ניתן ללמוד, כי אותו חלק של הבקשה אשר נותר לדיון, אינו חלק שראוי להכריע בו במסגרת בקשת סף.

התובעת אמנם נתנה הצהרתה במסגרת ההליך הפלילי, אלא שהיא טוענת לעניין תוקפה של ההצהרה.

טענה מסוג זה, שצריכות להישמע ראיות ביחס אליה, היא טענה שלא ראוי לבררה במסגרת טענת סף, כאשר טענות סף הינן בדרך כלל טענות, שאין לגביהן בירור עובדתי והטיעון הוא בעיקרו משפטי.

בירור הטענה האמורה אף אינו פשוט ואינו יכול להסתכם בחקירה קצרה של התובעת, שכן על פי הנטען, היו נוכחים במעמד אירוע ההצהרה מספר אנשים ומספר אנשים לא נכחו וייתכן ואף עדותם בעניין זה חיונית. מכאן, כאשר יש צורך לחקור את העדים, ראוי לה לבקשה להתברר במסגרת ההליך העיקרי.