ת"א 19069-02-12 ח'זנה ואח' נ' ח'זנה ואח'

התובעים הם שניים מבניו של יוסף חזנה ("יוסף"), והנתבע 1 ("נוהאד") הוא אחיהם הבכור. מאז שנת 1978 ניהלו יוסף ואחיו, מוראד חזנה ("מוראד"), פנימייה לחינוך מיוחד בכפר ירכא. יוסף הלך לעולמו ב-1986 ובשנת 1991 ייסד נוהאד, יחד עם מוראד, את חברת מעון דרור-ירכא ח"פ 51162898-4 ("החברה"), ומאותה עת מנוהלת פעילות הפנימייה באמצעות החברה. נוהאד הוא אחד מבעלי המניות והדירקטור היחיד של החברה.

הנתבע 2 ("דרור") הוא אח נוסף של התובעים ושל נוהאד, והנתבע 3 הוא עזבונו של אח אחר, זאב יוסף, שהלך בינתיים לעולמו ("המנוח זאב"). הנתבעים 4 ("אליף") ו-5 ("נאסיף") הם בניו של מוראד. שאר הנתבעים הם בעלי זכויות בנכסי מקרקעין שהתביעה נסבה גם עליהם, בנוסף לתביעה בעניין מניות החברה.

בכתב התביעה עתרו התובעים לשורה של סעדים הצהרתיים, אשר על דרך הכלל ניתן לחלקם לשתי קבוצות. חלק מהסעדים נוגע לזכויותיהם הנטענות בחברה, וחלקם נוגע לזכויותיהם במספר נכסי מקרקעין. יחד עם זאת, הסעד הראשון והעיקרי שאותו ביקשו התובעים היה הצהרה על בטלותם של שני הסכמים שנכרתו בשנים 2006 ו-2008 בין התובעים לבין החברה ונוהאד. ליתר דיוק, התובעים עתרו להצהרה בדבר בטלות הסכם שנחתם ביום 20.9.06 בין התובע 1 ("סמיר") לבין החברה ונוהאד (נספח ט"ז לכתב התביעה) ("הסכם 2006"), ובטלות הסכם מיום 25.3.08 בין התובע 2 ("ראמז") לבין נוהאד (נספח י"ט לכתב התביעה) ("הסכם 2008"). כאן המקום לציין שהסכמי 2006 ו-2008 אינם ההסכמים הראשונים שנערכו בין הצדדים. קדמו להם הסכם שנעשה ביום 10.2.00 בין נוהאד לבין סמיר (נספח ב-1 לתצהיר עדותו של סמיר – ת/2) והסכם מאותו תאריך בין נוהאד לבין ראמז (נספח ב-2 לתצהירו של סמיר). הסכם נוסף בין נוהאד לבין ראמז נעשה ביום 11.4.01 ("הסכם 2001") (נספח ט' לתצהירו של ראמז – ת/3). יצוין כי בתאריך 10.2.00 נעשו שני הסכמים נוספים, במתכונת זהה, בין נוהאד לבין דרור (נספח ד(1) לכתב התביעה) ובין נוהאד לבין המנוח זאב (נספחים ב-3 ו-ב-4 לתצהירו של סמיר).

בכל אחד מן ההסכמים שנחתמו ביום 10.2.00 בין נוהאד לבין אחיו, ובהם גם סמיר וראמז, התחייב נוהאד להקנות להם זכויות במקרקעין ולהעביר להם שמונה אחוזים מרכוש החברה, וכן שמונה אחוזים מרווחיה שיחולקו בסוף כל שנה (בכפוף לסייגים מסוימים שהדיון בהם אינו נחוץ בהקשר הנוכחי). עם זאת, ראוי לציין כי הסכם 2001 ביטל את ההסכם משנת 2000 בין נוהאד לבין ראמז, וחלף ההתחייבות להעביר לראמז חלק מרווחי החברה ורכושה נקבע כי ראמז יקבל תשלום שנתי בסך 8,000 דולר.

ההסכמים משנת 2000 נחתמו על ידי נוהאד מצד אחד ועל ידי כל אחד מהאחים – ובכללם גם סמיר וראמז – מן הצד האחר. כל אחד מן ההסכמים נחתם גם על ידי העדים עטאללה עיסאם ("עטאללה") ושייח' מובדא מולא ("מובדא"), וכן על ידי מוראד, בהיותו בעל זכויות בחלק מנכסי המקרקעין ובמחצית ממניות החברה. כאן המקום להעיר, שבמבוא לכל אחד מהסכמים אלה צוין כי הבעלות במניות החברה היא בידי מוראד ונוהאד, בחלקים שווים.

בצד מערכת ההסכמים הסבוכה משהו, התקיימו גם התדיינויות משפטיות לא מעטות בין הצדדים (או חלקם) לבין עצמם, ובשלב זה די אם יצוינו ת"א 806/05 (מחוזי חיפה), ת"א 46827-11-11 אליף חזנה נ' נוהאד חזנה, תמ"ש 12560-10-10 רמי חזנה נ' נוהאד חזנה, וככל הנראה בכך לא מסתיימת הרשימה.