ת"א 19063-09-15 אלחאג' נ' חאג' ואח'

(עתירת הנתבעת מס' 1 לפסלות שופט)

בפניי עתירת הנתבעת מס' 1 לפסלות שופט.

בקשה זו באה בעקבות הדיון שהתקיים ביום 13/1/16 בבקשת הנתבעת מס' 1 וכן בבקשת הנתבע מס' 5 לסילוק התביעה על הסף. בתום הדיון הנ"ל ניתנה החלטה על ידי לפיה נדחו הבקשות לסילוק על הסף וכן נתתי הוראות לבירור התיק העיקרי לגופו.

הבקשה לפסלות הועברה לתגובה בכתב. ב"כ התובע הגיש תגובה מפורטת בה הוא עתר לדחיית הבקשה וחיוב בהוצאות לדוגמא.

עיון בבקשה מלמד כי היא מבוססת על הטענה שבית המשפט הפגין יחס בלתי שווה כלפי הנתבעת מס' 1. יחס לא שוויוני זה מבוסס על הנתונים הבאים: האחד, אי מתן משקל לטענות המשפטיות של הנתבעת מס' 1 ואי מתן הזדמנות להשיב לטענות של התובע (סעיף 5 לבקשה). השני, יוזמת בית המשפט למתן אורכה עבור הנתבעים מס' 2 עד 4 להגיש כתב הגנה מטעמם, חרף קיומה של בקשה תלויה ועומדת מטעם הנתבעת מס' 1 לפסול את הודעת התובע בדבר מסירת התביעה לנתבעים (סעיף 6 לבקשה). השלישי, דחיית בקשת הנתבע מס' 5 לסילוק התביעה על הסף למרות שהוא עתר במהלך הדיון למתן אורכה להגיש תצהיר כזה (סעיף 7 לבקשה).

בהמשך לכך, ציין ב"כ הנתבעת מס' 1 בבקשה לפסלות כי בית המשפט "גיבש את דעתו מראש וננעל על פסיקה עתידית לטובת המשיב (הכוונה לתובע – ג.נ.)". מוסיף ומציין ב"כ הנתבעת מס' 1 כי עולה חשש ממשי לגמירות דעתו של בית המשפט הנכבד נוכח החלטת בית המשפט בעניין הבקשות לסילוק על הסף.

ב"כ התובע מבקש לדחות את הבקשה לפסלות שופט, תוך חיוב הנתבעת מס' 1 בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לדוגמא. ב"כ התובע מציין כי הדיון התנהל "בצורה שוויונית ומנומסת, ואין כל מקום לטענות ב"כ המבקשת כי בית המשפט לא התייחס בצורה שוויונית בין ב"כ בעלי הדין". כמו כן, ציין ב"כ התובע כי לא הועלתה כל טענה בעניין פסלות שופט במהלך הדיון וכי הבקשה באה רק על רקע דחיית עתירת הנתבעת מס' 1 לסילוק על הסף. הדרך הנכונה לתקוף החלטה שיפוטית הינה להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ולא על ידי הגשת בקשה לפסלות שופט ללא בסיס.

לאחר ששקלתי את מלוא הטענות הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

בספרו של השופט יגאל מרזל "דיני פסלות שופט" מסכם המחבר את ההלכה לעניין פסלות שופט באומרו כי בקשה זו אינה עניין של מה בכך. יש בבקשה לפסלות שופט משום פקפוק ביסוד מיסודות השיפוט שהינה האובייקטיביות השיפוטית. בקשה מעין זו מטילה ספק ביכולתו של השופט היושב לדין ויש בה משום הטלת צל על מערכת המשפט כולה. אין להגיש בקשה כזו כדבר של מה בכך, אלא לאחר שקילה ובירור יסודי של כל העובדות והטענות. בקשה כזו אינה "רגילה" או "שגרתית" אלא בקשה "חריגה".