ת"א 19039-09-10 אורבך נ' אזוגי

תובענה זו לא אוכל לקבל. היא מעלה שאלה בדבר אומד דעתם של צדדים לְחוזה. הראיות מוליכות לאימוץ עמדתה של הנתבעת.

ההסכם, לפי לשונו

1.הנתבעת רכשה מן התובעים דירת-מגורים ברחוב החרמון 19 בתל אביב-יפו. להסכם המכר קדם זכרון-דברים מיום 29.5.2007. הצדדים הבחינו בו בין התמורה, האמורה להשתלם בגין הדירה ושיעורה 2,050,000 ש"ח, לבין סכום נוסף – 250,000 ש"ח, שאותו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעים –

"בתנאי שבתקופה בת 24 חודשים מיום חתימת זיכרון דברים זה יינתן אישור סופי ומוחלט ע'י עיריית תל-אביב ו/או כל גוף אחר המאשר תוספות בנייה, לפיו ניתן לבנות מעל הנכס יחידה נוספת בשטח של 23 מ'ר" (הסעיף השלישי לזכרון-הדברים. נספח א' לכתב-התביעה).

שבועיים לאחר מכן, ביום 13.6.2007, נערך הסכם המכר. נכללה בו תניה מפורטת יותר וזו לשונה:

"תמורת תוספת בנייה על הגג:

הצדדים יפעלו לקבלת אישורים מעיריית ת'א ו/או מכל גוף אחר המאשר תוספות בניה, לתוספת בניה על הדירה – על הגג, של יחידה נוספת בשטח של 23 מ'ר.

1. מוסכם בין הצדדים כי התמורה בגין תוספת הבניה על הגג תעמוד על סך של 250,000 ש'ח.

    

2. מוסכם כי התמורה הנוספת תשולם בתנאי שבתקופה בת 24 חודשים מיום חתימת זיכרון הדברים, יינתן אישור סופי ומוחלט ע'י עיריית ת'א ו/או כל גוף אחר המאשר תוספת בניה, ולפיו ניתן לבנות מעל הדירה – על הגג, יחידה נוספת בשטח של 23 מ'ר" (סעיף 5(ב) להסכם. נספח ב' לכתב-התביעה).

    

   בהוראות אלו הסכימו הצדדים כי אם יתקבל, מאת הגורם המוסמך לדבר, "אישור סופי ומוחלט" להקמתה של תוספת בנייה על גג הדירה תשלם הנתבעת לתובעים תמורה נוספת. כעבור חצי שנה, ביום 9.1.2008, הוסיפו הצדדים נספח להסכם המכר. היה זה על רקע דרישה לתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בנספח הוסכם כי התובעים יישאו בהיטל זה, אלא אם תאושר תוספת הבנייה על הגג ואז תחול חובת התשלום על הנתבעת. כך נכתב: