נפלה מאופניים ששכרה ותבעה לרשלנות- התביעה נדחתה

1.בפני תביעה לפי סעיפים 35-36 לפקנ"ז בגין עוולת הרשלנות. התובעת ילידת 16/7/1982 נפשה עם חברים במהלך חודש ינואר 2010 בצימרים בצפון הארץ. ביום 23/1/10 התובעת וחבריה שכרו ביום שבת בשעות אחר הצהריים המוקדמות אופניים לרכיבה מאת הנתבע המנהל עסק בשם: "ברצור- חקלאות וחדרי אירוח" במושב מגשימים שברמת הגולן (להלן: "הנתבע").

לטענת התובעת היא רכבה במסלול שנקבע על ידי המדריך בשולי הכביש והיא נפלה מהאופניים ונחבלה ביד שמאל. כתוצאה מהנפילה נגרם לה שבר סקפואיד ביד שמאל.

התביעה הוגשה נגד הנתבע והמבטחת שלו, אך בשלבים ראשונים התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נמחקה (החלטה מיום 01.07.13).

לטענת התובעת הנתבע התרשל כי הוא לא בדק מי מהחבורה כשירים מספיק לרכב על אופניים בתנאי המקום ומבלי להתאים את המסלול לכישורי הקבוצה שהתובעת נמנתה עליהם. כן נטען כי הנתבע לא הדריך את התובעת וחבריה על רכיבה על אופניים. התובע לא מסר מראש את תנאי והדרך שכללו דרך עפר וכן כביש סואן . נטען כי המפה שניתנה לא הייתה ברורה ולא ניתן היה ללמוד ממנה על המסלול וטיבו ובכלל זה הסיכונים בו.

2.בשלב שמיעת הראיות תברר כי התובעת לא ראתה את המפה שהוצגה לאלו מחברי הקבוצה שהתעניינו בה. היא סמכה על הגברים בקבוצה ומעשית הייתה כמעט בסוף השיירה (עמ' 9 לפרוטוקול; מוצג נ/1 ).

בתשובה לשאלון פירטה התובעת כי כקילומטר מהיציאה לדרך הכביש היה במורד. היא תיארה את הקטע של הכביש כסואן. לפי עדותה בעת הירידה היא לחצה על בלם היד ולאחר קילומטר היא התגלגלה שמאלה לכיוון הכביש (מוצג נ/1). גרסה זו ניתנה גם בתצהיר עדות ראשית ולפיה במהלך הנסיעה לאורך הכביש הסואן כקילומטר היא נלחצה מהמשאיות שעברו לידה במהירות והיא לחצה על הברקס בבהלה והתגלגלה שמאלה לכיוון הכביש (סעיף 3.4 לתצהירה מיום 10/3/13; סעיף 2 לתצהיר מיום 15/5/12 ). התובעת הגישה גם תצהירים של חברתה רחלי אביטן שלא ראתה את התאונה ושל החבר שאז היה בן זוגה שראה את התאונה. בסופו של דבר הוא לא הוזמן להעיד. גם החברה, רחלי, לא בדקה את המפה וסמכה על הגברים בחבורה (עמ' 15 לפרוטוקול). בהתייחס למסלול בו התובעת ככל הנראה נפלה הסבירה העדה כי מדובר במורד שלא צריך בו לנסוע אלא רק להחזיק את עצמך ובשלב מסוים האופניים נעצרות (עמ' 15 לפרוטוקול). הם עצרו כאשר הגיעו למקום שבו עוברות מכוניות כי זה היה מפחיד (עמ' 15 לפרוטוקול מול שורה 28). כאשר התברר כי התובעת והחבר אינם מגיעים הם ירדו לשדה במטרה להחזיר את האופניים .

התיאור של העדה רחלי אביטן תואם את המפה (מוצג ת/1) וההסבר שנתן הנתבע כי מדובר בירידה לכיוון כביש סואן. על פי העדויות התובעת בלמה בעת הירידה כאשר ראתה לאן היא אמורה להגיע, דהיינו הכביש הסואן ונפלה בעת הבלימה (עמ' 11 לפרוטוקול).

3.התובעת טענה כי הנתבע התרשל כי לא נתן מפה ברורה והסבר שיהיה בו כדי לאפשר לחברי הקבוצה להעריך, כל אחד מהם, את יכולתו להתמודד עם המסלול. אני מאמינה לנתבע כי הוא נתן הסבר למי שהיה מוכן להקשיב. התובעת העידה כי היא סמכה על שיקול הדעת של מי שכן קיבל את ההסבר. גם העדה מטעמה, רחלי אביטן, נהגה כפי שנהגה התובעת. התובעת לא העידה מי מהקבוצה שהאזין להסבר. באי העדת העדים יש כדי לתמוך בגרסת הנתבע כי הוא כן נתן הסבר. את קיומו של הכביש הוא לא הסתיר כי זה מופיע כצומת במפה.

התובעת היא אדם מבוגר והבחירה שלה לסמוך על שיקול דעת של אחרים הייתה שלה. הנתבע לא חב חובת זהירות על "אי מתן הסבר נאות" כלפי מי שבוחר לא להאזין להסבר מלכתחילה.

התובעת לא נפלה בגלל איכות ההסבר או המפה שניתנה אלא כי היא יישמה את הבלימה בדרך של לחיצה על בלם היד בירידה שהייתה בשיפוע שיוצר מהירות, כעדותה של רחלי אביטן. לטענת התובעת היא בלמה כי ראתה את הכביש עם המכוניות. לפי עדות רחלי אביטן גם מי שלא בלם הגיע לפני הכביש הסואן לעצירה על פי תנאי הדרך . גרסת התובעת מדוע בלמה לא הייתה אחידה. בכתב התביעה היא הסבירה כי נפלה . בהמשך היא קישרה זאת עם בלימה במורד ולבסוף היא קישרה זאת עם פחד ממשאיות שעברו בכביש מהר לידה.

4.ללא קשר לגרסה הנכונה לבלימה התובעת ככל הנראה סמכה על ניסיונה מצעירותה הלא רב בספורט רכיבה על אופניים כשהחליטה להצטרף לקבוצה וגם לשכור אופניים. ניסיון שלא עמד לה בשעת מבחן. לטענת התובעת הנתבע התרשל כאשר לא בדק את כישוריה מראש, שאילו עשה כן יתכן והיה ממליץ לה לא לצאת למסלול.