ת"א 18962-09-10 ק' נ' ששון ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת דרכים.

1. התובעת, ילידת 1981. בתאריך 5.1.10, בהיותה בת 29, היא נפגעה כהולכת רגל בתאונת דרכים, לאחר שנדרסה על ידי אופנוע (מ.ר 1195336, להלן: "האופנוע") עליו רכב הנתבע 1 (להלן: "התאונה").

הנתבע 2 הוא מבטח השימוש באופנוע.

2. אין מחלוקת כי עסקינן ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), כי נגרמו לתובעת נזקי גוף וכי היא זכאית לפיצוי מהנתבעים.

המחלוקת נסבה על גובה נזקה של התובעת.

3. טרם אדרש להחלטתי, מעט רקע על התובעת;

התובעת נולדה באתיופיה בשנת 1981. היא עלתה לישראל בשנת 1993 כשהיתה בת 12, עם סבה בלבד. שנתיים מאוחר יותר עלו לישראל גם אמה וששת אחיה (אביה נפטר באתיופיה עוד בילדותה). לאחר עלייתה לישראל היא למדה בפנימיות שונות עד שסיימה את לימודיה התיכוניים עם תעודת בגרות מלאה (נספח א' לתצהירה). בשנת 2000 התגייסה התובעת לצה"ל ושרתה כמזכירה רפואית עד לשחרורה בתאריך 2.4.02 (תעודת שחרור, נספח ב' לתצהיר). למעלה משלוש שנים עבדה בעבודות שונות כמאבטחת אירועים, מאבטחת בתי ספר וגני ילדים, פקידת קבלה וקופאית במרכול. בשנת 2005 נרשמה למכינה במתמטיקה במכון הטכנולוגי בחולון (קבלה, נספח ג' לתצהירה) והחלה ללמוד במקביל לעבודתה. לאחר כחצי שנת לימודים במכינה, עזבה התובעת את לימודיה, ובשנת 2007 החלה לעבוד כאחראית משמרת במרכול. עד לתאונה שארעה בראשית שנת 2010.

הנכות הרפואית

4. לאחר התאונה, הובהלה התובעת לבית החולים כשהיא סובלת משברים באגן ובירך שמאל. התובעת היתה מאושפזת במשך 94 ימים במהלכם עברה ניתוח לקיבוע השברים, ובהמשך - הליך של שיקום. לבקשת התובעת ובהתאם לסעיף 6א לחוק הפיצויים ולתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז – 1986 מינה בית המשפט (כבוד השופטת טולקובסקי) שלושה מומחים רפואיים להערכת מצבה הרפואי.