ת"א 18962-09-10 ק.נ' ששון ואח'

(בבקשת התובעת לשום את הוצאותיה)

1. בפסק הדין שניתן בעניינה של התובעת חויבו הנתבעים לשלם לה את הוצאותיה.

2. התובעת עותרת לשום את הוצאותיה (המגובות באסמכתאות) כדלקמן:

א. אגרת בית משפט – 652 ₪;

ב. הוצאות בגין איסוף חומר רפואי באמצעות חברה מתמחה – 658 ₪;

ג. הוצאות בגין ייעוץ רפואי שניתן לקראת חקירות מומחים שהוזמנו לדיון על ידי הנתבעים – 2,360 ₪.

3. מתגובת הנתבעים לא עולה התנגדות להשבת ההוצאות, למעט ההוצאה בסך 2,360 ₪ בגין הייעוץ הרפואי.

לטענת הנתבעים, הם אלו אשר ביקשו לחקור את המומחים שמינה בית המשפט. לא ברור איפוא מדוע נזקקה דווקא התובעת לפנות למומחה רפואי על מנת לקבל ייעוץ, כהכנה לחקירה שהתבקשה על ידי אחרים. זאת ועוד, לבסוף נחקר רק מומחה אחד (בתחום הפסיכיאטריה) מתוך שני מומחים שהוזמנו לחקירה, וב"כ התובעת ביקש לשאול אותו אך שתי שאלות. לשם כך, לא נזקק לכל ייעוץ שהוא, שממילא לא הוצג ולא ניתן לדעת לשם מה ניתן. דווקא הנתבעים הם אלו שצריכים לעתור להשבת הוצאותיהם בגין עלות הייעוץ שקיבלו לצורך חקירת המומחה, שהרי חקירתו נשאה פרי והנכות הרפואית הופחתה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת הנתבעים ובתשובת התובעת עליה, דין הבקשה להתקבל.

4. תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת:

"הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות משפט מבלי לפרש את סכומן, יהא סכום הוצאות המשפט צירופם של אלה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם הוראה אחרת:

(1)אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, מס בולים, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה – כפי שקבע המזכיר הראשי של בית המשפט לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;

(2)שאר הוצאות המשפט כפי ששם הרשם, לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.