ת"א 18880-08 אס.טי.אם.יישומים בע"מ נ' INC FARMS FLOWER J.M.S ואח'

לפניי בקשה של הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת") לתיקון פסק הדין שניתן ביום 30.5.16 וכן למתן החלטה בבקשה לפסיקת הוצאות שהגישה המבקשת.

בפסק דין מיום 30.5.16 נדחתה תביעת התובעת, היא המשיבה בבקשה נגד הנתבעת 1 וכן נדחתה תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 1 נגד התובעת. עוד ביום 27.10.11 הודיעו התובעת ונתבעים 2 ו- 3 כי הגיעו להסכמה לפיה תידחה התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3 כך שהדחייה כנגד הנתבע 3 תהא ללא צו להוצאות, ואילו לגבי הנתבעת 2, יטענו הצדדים בשאלת ההוצאות. להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין חלקי.

בישיבה מיום 31.1.12 נקבע כי הצדדים יגישו לעניין ההוצאות טיעונים בכתב, וכך עשו הצדדים בהמשך.

ביום 30.5.16 ניתן פסק דין בתובענה שהמשיכה להתברר בין התובעת – נתבעת שכנגד לבין הנתבעת - תובעת שכנגד, ושתי התביעות נדחו ללא צו להוצאות. בעמ' 13 לפסק הדין, בפתח הפרק "דיון והכרעה", נקבע בטעות כי התובעת ונתבעים 2 ו- 3 הגיעו להסכמה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות. בעקבות זאת הגישה הנתבעת 2 (המבקשת) בקשה לתיקון פס"ד ולמתן החלטה בבקשה לפסיקת הוצאות. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, פסק הדין, בו נדחתה התביעה נגד המבקשת ניתן ביום 27.10.11 והוא חלוט, ולא ניתן כיום להחיות אותו וליתן החלטות רטרואקטיבית. לעניין פסק הדין מיום 30.5.16 בנושא דחיית התביעה נגד המבקשת הרי שהמבקשת אינה צד להליך ולמתן פסק הדין שניתן בתובענות שבין המשיבה לבין הנתבעת 1 ולפיכך אין לה מעמד בהגשת בקשה לתיקון טעות.

דין הבקשה להתקבל.

זכותה של המבקשת לדיון בשאלת ההוצאות יונקת מפסק הדין החלקי שניתן, בהסכמת הצדדים ביום 27.10.11 אשר קבע מפורשות, לצד דחיית התביעה, כי התביעה נגד הנתבע 3 תידחה ללא צו להוצאות ואילו התביעה נגד הנתבעת 2 תידחה והצדדים יטענו בשאלת ההוצאות. טעות הקולמוס, שנעשתה בהיסח הדעת לגבי הצדדים שעניינם לא נדון בפסק הדין הסופי, אין בה כדי לפגוע בזכותה האמורה של המבקשת, במיוחד שעה, שכפי שטוענת המשיבה עצמה, פסק הדין הסופי לא עסק בסכסוך שבין המבקשת לבין המשיבה.