ת"א 1885-06-17 מרום נ' אזולאי

1.לפניי בקשת הנתבע לאיחוד עניינים בהתאם להוראות תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כך שהתביעה בתיק זה תאוחד עם תביעה מסוג תא"ח 5472-07-17 המתנהלת בבית משפט זה, בפני חברי כב' השופט ר' פיין (להלן: "התביעה הנוספת").

התובע התנגד לבקשה בטענה כי על אף שמדובר בצדדים זהים, התביעה דנן הינה תביעה כספית בעוד התביעה הנוספת הינה תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מזורז, כשאיחוד התובענות יביא לעיכובה וסיכול ההליך.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה לאיחוד הדיונים להידחות.

3.תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי: "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם,לפי שיקול דעתו,להורות על איחודם,לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו בתנאים שיראו לו".

מטרתה של התקנה לייעל את הדיון ולמנוע כפל דיון מקום בו מתעוררות שאלות דומות של משפט או של עובדה (ראה בעניין זה דברי כב' הנשיא א' ברק ברע"א 5669/99 אזולאי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ). כמו כן, אחד מן השיקולים שעל בית המשפט לקחת בחשבון, הינו השלב בו מצויים ההליכים בשתי התובענות שאיחודם מבוקש.

4.בנסיבות דנן, בהן התביעה הנוספת הינה תביעת פינוי מסוג תא"ח, איחוד הדיון בתובענות, משמעו סיכול הליך תביעת הפינוי, אשר אמור להיות מהיר ויעיל (ולהסתיים בדרך כלל תוך דיון אחד), תוך השהייתו. יוער כי על אף ששתי התובענות הוגשו לפני כשלושה חודשים, בתובענה שבפני מונה אך לאחרונה מומחה מטעם בית המשפט הצפוי להגיש חוות דעת מטעמו, כשההליך עלול להמשך חודשים אחדים לכל הפחות, בעוד תביעת הפינוי נקבעה לדיון לעוד כשלושה שבועות.

5.לפיכך, על אף שקיימת זהות בין הצדדים לתובענות ואף מדובר במסכת עובדתית אחת, אין מקום לאחד את הדיון בתובענות ואני דוחה הבקשה.

הוצאות בקשה זו ישקלו בתום ההליך ובהתאם לתוצאותיו.