ת"א 18821-05-14 אוזן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

הרקע ונימוקי הבקשה

1.מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: התקנות).

2.לטענת התובע בכתב התביעה, נפגע בתאונת דרכים ביום 09.02.2005, ותביעה קודמת שהגיש בגין אותה תאונה נמחקה בשל חוסר מעש, לאחר שניתן בבית משפט השלום פסק דין חלקי, הקובע את חבות הנתבעת לפיצוי התובע בגין התאונה.

3.התובע טען בבקשה לפטור מאגרה כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר תשלום אגרה, בעיקר כפועל יוצא מפציעתו בתאונה נשוא התביעה, שכן מאז התאונה אינו עובד ואינו משתכר, ואין לו מקורות הכנסה כלשהם, מעט קבצת נכות – שאף היא מעוקלת במסגרת הליכי הוצאה לפועל, בשל חובות לנושים שונים, לרבות מזונות. התובע טען בתצהירו, כי אינו בעל רכוש, רכב, חסכונות או קופות גמל, והוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל. לטענת התובע, די בהכרזה האמורה כדי להצדיק פטור מאגרה.

4. הנתבעת 1 לא הגישה תגובה לבקשה, ולא ביקשה ארכה להגשתה. המדינה הגישה תגובתה, בה טענה כי יש צורך בהשלמת פרטים לבקשה, ובעקבות כך הוגשה על ידי התובע תגובה ובה הבהרה, לפיה חשבונו מתנהל בבנק הדואר, ואין אפשרות לחסכונות בבנק זה.

דיון והכרעה

5.בפתח הדברים אציין כי מצאתי לקבל את הבקשה ולפטור את התובע מתשלום אגרה החלה בפתיחת תיק שעניינה פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים, וזאת כפי שיפורט להלן.

6.בהתאם להלכה הפסוקה, לנתבע בהליך המשפטי יש מעמד בבקשה לפטור מאגרה, והוא זכאי להגיש תגובתו בטרם ההכרעה בבקשה. במקרה דנן, המדינה הגישה תגובתה, והימנעות הנתבעת מהגשת התייחסות כלשהי לבקשה מעידה כי אין לה עניין בהחלטה בנושא זה.

7.תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה. בהתאם לפסקה (ג) לתקנה זו, על המבקש פטור מאגרה לעמוד בנטל להוכיח שני אלה: האחד, שאינו יכול לשלם את האגרה; ושני, כי ההליך מגלה עילה. לעניין יכולתו הכלכלית של המבקש את הפטור, נקבע כי עליו לפרוש בפני בית המשפט את כלל הנתונים העובדתיים ולמסור פירוט מלא אודות מצבו הכלכלי לרבות של בני משפחתו הקרובים אליו ושהוא סמוך על שולחנם.

8.כפי שנפסק לא פעם, התקנה מאזנת את התכלית של התקנות בכלל, לניהול הליך תוך נשיאה בעלותה ובשירות הניתן על ידי בית המשפט, ומנגד מביא בגדר השיקולים את רצינות ההליך ואת הסיכוי שהנוקט בהליך המשפטי יזכה בדין, כך שלא יובאו לפתחו של בית המשפט הליכי סרק, שיגרמו להוצאות ונזקים לנתבעים.

9.היכולת הכלכלית: במקרה דנן, אין בהכרזתו של התובע כחייב מוגבל באמצעים ביום 12.12.2005 משום ראיה מספקת לחוסר יכולתו לשלם את האגרה, שכן זו לא ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה (כנדרש בסעיף 14(ד) לתקנות). עם זאת, על פי מכלול הנתונים והטענות, לרבות הנוגעות לחובותיו הרבים ולהזדקקותו לתמיכה מעמותות צדקה וגמילות חסדים, וקבלת ארוחות בבתי תמחוי, דיים כדי לשכנע כי מצבו הכלכלי של התובע הינו קשה.

10.עילת התביעה: עיון בכתב התביעה ובנספחיו מעלה כי מדובר בתובענה המגלה עילה, וזאת במיוחד לנוכח העובדה כי לכאורה, נושא החבות נדון והוכרע, ולא נטען כי הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין החלקי שניתן הקובע את סיווג התאונה כ"תאונת דרכים". בנסיבות אלה, הסיכוי כי התובע יזכה בפיצוי כלשהו בסיום ההליך גבוה, ועל כן דיי בקשייו הכלכליים של התובע כפי שהוכחו, ובאיזון האינטרסים הנדרש, כדי להצדיק את מתן הפטור.

סוף דבר

11.לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המבקש עמד בנטל להוכחת התנאים למתן פטור מתשלום האגרה, כאשר הוכיח מחד גיסא העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, ומאידך גיסא נראה שאין חולק כי מדובר בתביעה המגלה עילה.

12.בהתאם, הבקשה מתקבלת, ואני פוטרת את המבקש מתשלום האגרה החלה בעת פתיחת התיק. ככל שהתובע יזכה בתביעתו, תחול האגרה המלאה (בהעדר ניכוי חלק האגרה ששולם בפועל בפתיחת התיק) על הנתבעת, בהתאם לתקנות ולפסק הדין שיינתן.

משלא הוגשה תגובת הנתבעת 1 לבקשה, אין צו להוצאות.

5129371

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.