ת"א 18819-07-14 סרוג'י ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

1.המשיבים – שלושת התובעים – הגישו כנגד המבקשת תביעה על סך 5,000,000 ₪. התובעים בכתב התביעה הינם סרוג'י בשארה, ב. טארגה לתקשורת בע"מ וטיקום טופ תקשורת בע"מ.

2.בכתב התביעה נטען כי התובע מר סרוג'י הוא הבעלים והמנהל של התובעות 2-3 (להלן: "המשיבות") וכי המשיבות הינן חברות המאוגדות כדין בישראל ועוסקות בשיווק מוצרים סלולריים ואביזריהם.

3.נטען בכתב התביעה כי בין כלל המשיבים לבין הנתבעת נקשרו יחסים עסקיים החל משנת 2010, במהלך השנים פתחו המשיבים מספר חנויות בהן שיווקו בעיקר את מוצרי המבקשת. במסגרת העבודה המשותפת סוכם כי ייפתחו שתי חנויות/נקודות מכירה נוספות בטמרה ובעכו. לצורך כך נערכו סיורים ופגישות לקביעת החנויות שיישכרו על ידי המשיבים, ולאחר שאלה אושרו, "פעלו התובעים לשכירת שתי חנויות, האחת בטמרה והשנייה בעכו" (ר' נספחים א'1 ו-א'2 לכתב התביעה).

4.לפני בקשת המבקשת לחייב את המשיבות בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה, וזאת מכוח הוראת סעיף 353א' לחוק החברות. לטענת המבקשת, בתמצית, המשיבות מצויות בקשיים תזרימיים, נתבעות בהליכים שונים על ידי גורמים שונים, כך שמצבן הכלכלי הינו בכי רע וקיים חשש ממשי שמצבן הכספי לא יאפשר להן לשלם את הוצאות המשפט, ככל שייפסקו לטובת המבקשת (ר' בהרחבה פרק ג', סעיפים 17-30 לבקשה).

עוד נטען כי התביעה הינה תביעת סרק אשר סיכוייה קלושים, וכי רק בין המבקשת לבין המשיבה 1 (התובעת 2) נחתם הסכם משווק וכי בינה לבין המשיבה 2 (התובעת 3) והתובע לא נחתם הסכם כלל.

בנסיבות תובענה זו, מתבקש בית המשפט לחייב את המשיבות בהפקדת הסך של 150,000 ₪ כערובה להוצאות המבקשת.

5.המשיבות בתגובתן, טוענות בקליפת האגוז כי דין הבקשה להידחות. לשיטתן אין תחולה לסעיף 353א' לחוק, אשר תנאי בסיסי להחלתו הינו הגשת תביעה לבית משפט על ידי חברה לבדה. בענייננו התביעה הוגשה על ידי המשיבות – החברות – והן על ידי בעל המניות בהן (התובע), ועל כן ככל שתידחה התביעה, כל התובעים כולל התובע, יחויבו בהוצאות משפט ביחד ולחוד, כך שלא מתקיימת תכלית הסיפא. עוד נטען כי לא רק זו שהתובע יחויב עם המשיבות ביחד ולחוד, אלא שהוא חתם על ערבות אישית לפיה הוא מתחייב לעמוד בכל התחייבויותיהן, ומשכך לא מתקיים הרציונל הטמון בסעיף 353א' ואין הצדקה להפעלת ההוראה. לשיטת המשיבות, חלה הסיפא של הסעיף, הקובעת כי "אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה...".

לטענת המשיבות, התביעה הוגשה בתום לב, ומטרת הבקשה לסכלה וסיכוי התביעה הינם גבוהים.