ת"א 18818-03-15 הררי ואח' נ' כהן ואח'

1.הצדדים שכנים בבניין ברחוב נחל שחרות 10 באילת, כאשר דירת התובעים ממוקמת מעל דירת הנתבעים.

התובעים פנו לעיריית אילת וקיבלו היתר לבניית תוספת לדירתם, בדמות מרפסת צמודה, כמפורט בהיתר הבנייה מיום 10.12.14, נספח ג' לכתב התביעה.

לטענת התובעים, הנתבעים, אשר לדירתם צמודה מרפסת כמו זו שהתובעים רוצים לבנות, בנו על מרפסתם פרגולה ובשל קיומה של הפרגולה התובעים אינם יכולים לבנות את המרפסת בה הם חפצים ולה קיבלו היתר בנייה מכוון שהפרגולה גבוהה יותר מרצפת דירת התובעים ואינה מאפשרת בניית מרפסת שרצפתה באותו קו גובה של רצפת הדירה.

הנתבעים טוענים שרכשו את הדירה לפני כשלוש שנים, במצבה as is, כאשר היא כוללת את הפרגולה.

2.לתובעים שתי טענות, האחת שהפרגולה נבנתה בניגוד לחוק, ללא היתר בנייה, והטענה השנייה היא שהפרגולה נבנתה במידות לא נכונות ולכן היא יצאה גבוה מידי וקיומה אינו מאפשר בניית מרפסת לדירת התובעים. לכן מבקשים התובעים מבית המשפט לחייב את הנתבעים להרוס את הפרגולה, להורות להם לאפשר לתובעים לבנות את המרפסת המבוקשת ולהימנע מלהפריע לבניית המרפסת.

הנתבעים טוענים שהפרגולה נבנתה כדין, ובאשר להיתר הבנייה של התובעים הם טוענים שהיתר זה הוצא בניגוד לדין הואיל ונדרשת הסכמה של כל הדיירים טרם הוצאת היתר הבניה והתובעים לא פנו אל הנתבעים בעניין זה ולא קיבלו הסכמתם.

3.באשר לקבלת הסכמת הנתבעים לבניית המרפסת, הגעתי למסקנה שאין צורך בקבלת הסכמת הנתבעים הואיל והדירות נמצאות שתיהן בבית משותף אשר לו תקנון מוסכם, ועל פי סעיף 8ג' לתקנון המוסכם: "כל בעל דירה רשאי לבנות תוספת לדירתו ולנצל לצורך כך את חלקו באחוזי הבנייה ללא צורך בהסכמת שאר בעלי הדירות, בתנאי שקיבל היתר בנייה מהרשות המוסמכת ויבנה על פי תנאי ההיתר".

הנתבעים מתעלמים מסעיף 8 ג' הנ"ל והם מסתמכים על סעיף 6 לתקנון המוסכם לפיו: "נאסר על כל בעלי הדירות לעשות שינויים בקירות החיצוניים של הדירה ובחזיתותיה (פתחים וחלונות) בלי הסכמה מראש ובכתב של נציגות הבניין המשותף...".