ת"א 18808-04-13 דניאל ואח' נ' שלום ואח'

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי.

2.ככלל, אין מורים על עיכוב ביצועו של פסק דין כספי בשל ההנחה כי המבקש לעכבו יוכל להיפרע מן המשיב את הסכום שישולם ככל שערעורו יתקבל (ע"א 2658/16 הלוי נ' שמש, פס' 5 (25.5.2016). עם זאת, גם כאשר בקשה לעיכוב ביצוע כספי מצביע על חשש לפרעון מהמשיב, עליה להצביע על סיכויי ערעור טובים. אמנם מדובר בבחינת סיכויי ערעור לכאוריים, אולם נדחית טענת המבקשים לפיה "די בכך שקיים סיכוי לערעור" (פס' 2 לבקשה). שכן, "על בעל דין שמבקש לעכב ביצועו של פסק דין, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפסק דין כספי, מוטל הנטל להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו" (ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc (חברה זרה), פס' 14 (10.3.2014) – ההדגשה הוספה; ראו גם ע"א 7007/16 איי. איי. איתמר השקעות בע"מ נ' באראט אחזקות ונכסים בע"מ, פס' 10 (25.10.2016)).

3.המבקשים טענו בתשובתם לתגובה כי בבקשה זו שיקול סיכויי הערעור אינו רלוונטי (פס' 3), ובענין זה הם הפנו ל-ת"א (חי') 176/04 גנדלר נ' קסבה, פס' 3 (15.5.2008), בה נקבע כי "מטבע הדברים, ראוי כי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, תתמקד הערכאה הדיונית – להבדיל מערכאת הערעור – בעיקר ברכיב השני של נזק לא הפיך ,ותנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור על פסק דינה". אכן, נטיית הלב של שופט המחליט בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו היא ש"אין זה ראוי כי אתייחס לסיכויי הערעור על פסק דיני שלי" (ראו למשל ת"א (מחוזי ת"א) Adidas-Salomon נ' גלאל (2.2.2011)). ואולם, עידן האיזונים במשפט הישראלי לא פסח על דיני עיכוב ביצוע, וגם בדיני עיכוב ביצוע נפסק – כפי שטוענים המבקשים עצמם (פס' 3 לבקשה) – כי בין התנאים לעיכוב ביצוע קיימת "מקבילית כוחות" (ראו למשל ע"א 5103/07 קורצברג נ' טרולו ישראל בע"מ (10.7.2007)). על כן, למעט במקרי הקצה, הפעלת שיקול דעת שיפוטי בהכרעה בבקשה מחייבת שקילת משקלם של התנאים כולם, לרבות סיכויי הערעור, שכן במקבילית הכוחות כל רכיב משפיע על משנהו. ברי, כי הערכתה של הערכאה הדיונית בדבר סיכויי הערעור אינה תופסת משקל משמעותי כלשהו, במסגרת שיקולי ערכאת הערעור בעת שהיא דנה בערעור עליו.

חשש לפרעון אם המבקשים יזכו בערעור

4.המבקשים טענו כי בפסק הדין מושא הבקשה, בית המשפט "חייבם לשלם למשיבים פיצויים בסך 290,001 ₪ ביחד ולחוד". אלא שה"יחד ולחוד" בפסק הדין לא התייחס למשיבים, אלא למבקשים: המבקשים יחד ולחוד חויבו חיוב נפרד כלפי כל אחד מהמשיבים: שני המבקשים (יחד ולחוד) חויבו לשלם לכל משיב -- בנפרד – סך של 96,667 ₪ (קרן). על כן – יש לבחון את החשש לפרעון לגבי כל משיב בנפרד, וחשש לפרעון לגבי אחד מהם אינו מקים, כשלעצמו, חשש לפרעון לגבי האחרים.

6.המבקשים הצביעו על כך שהמשיבים לא צירפו תצהיר לתגובתם. אכן, יש להתעלם מהטענות העובדתיות בתגובה מאחר ולא צורף תצהיר לתגובה. אולם בכך אין כדי להעביר לידי המשיבים את הנטל הרובץ על כתפי המבקשים להצביע בבקשה על חשש לפרעון.

המשיבה 2

7.בענין המשיבה 2 שרה מנור, אף לשיטת המבקשים, "המבקשים לא מעורים במצבה הכלכלי ..." (פס' 6(ב)). המבקשים טוענים כי יש בסכום החיוב בפסק הדין כלפי משיבה זו, כשלעצמו, כדי להקים חשש לפרעון .

המשיבה 3

8.בענין המשיבה 3 דנה דניאל, טוענים המבקשים כי -