ת"א 18758-12-16

על מנת לקדם את ההליך ובכלל זאת גם לחסוך לצדדים את הצורך להתייצב לדיון, ניתנת בזאת הצעת בית המשפט לצדדים לפשרה. הצעת בית המשפט לפשרה הוכנה בהתאם לחומר שהוגש לתיק בית המשפט בשלב מקדמי זה, ומובן כי אין היא מחייבת וכך גם אין בה כדי להביע דעה ביחס לתוצאות הדיון לגופו.

התביעה הוגשה בגין פגיעתה של התובעת, ילידת 1988, בתאונה שאירעה ביום 9.2.10 במהלך עבודתה כבודקת ביטחונית בשטח התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב.

בהתאם להחלטת בית המשפט, התובעת והנתבעות 1 ו-3 הגישו תחשיבי נזק לצרכי פשרה, מבלי שיש בדבר להוות הודאה או הסכמה לטענה כלשהי.

לעניין שאלת האחריות, התובעת טוענת כי פגיעתה אירעה כאשר צעדה על גבי מעבר הממוקם בצמוד לבניין התחנה המרכזית אשר מיועד לעוברים והשבים לשם בדיקת רכב כשלפתע נתקלה רגלה בבור על פני המעבר, כתוצאה מכך איבדה שיווי המשקל ואצבע מס' 4 בכף יד ימין נחבלה בדלת אחורית של הרכב.

התובעת צרפה לתחשיב הנזק מטעמה תצלומים של מקום התאונה וכן של המפגע הנטען.

כן צורפה לכתב התביעה הודעה על מקרה התאונה, והצדדים התייחסו למפורט בהודעה זו ומשמעות הדבר לעניין שאלת נסיבות המקרה וסוגיית האחריות.

לטענת התובעת, הנתבעות 1 ו-2 (אשר היתה מבוטחת על ידי הנתבעת 3) היו המחזיקות והאחריות על המעבר בו נפלה. ביחס לנתבעת 1 נטען כי גם אם המעבר לא היה בהחזקתה, עדין יש לה אחריות כרשות מקומית אשר נדרשת לפקח אודות מפגעים בתחומה.

הנתבעת 1 טוענת, כי אין לה כל אחריות לנזקי התובעת בתאונה. לעמדת הנתבעת 1 לא היה במקום מפגע כלשהו שכן מדובר בהפרש גבהים קל בלבד כמותו יש בשטחים עירוניים רבים אחרים ברחבי הארץ וגם אם היה הרי שאין מדובר בשטח המצוי בחזקתה הואיל ומדובר בשטח פרטי שהיה בחזקתה של הנתבעת 2, המבוטחת על ידי הנתבעת 3. בהקשר זה צרפה הנתבעת 1 נסח טאבו של המקרקעין.

גם הנתבעת 3 העלתה טענות לפיהן כפרה בקיומו של מפגע במקום ובאחריותה של הנתבעת 2 (המבוטחת) לתאונה. לעמדת הנתבעת 3, התובעת מעדה בשטח ציבורי שאינו חלק מבניין התחנה המרכזית. לפיכך, הנתבעת 2 לא היתה אחראית על השטח אלא העירייה. עוד נטען, כי הנתבעת 2 לא היתה אחראית על תחזוקת המעבר בו נפלה התובעת וכי מדובר בקטע כביש המצוי מחוץ לבניין ולפיכך מצוי באחריות העירייה.