ת"א 1875-09 מורד נ' עלית תעשיות בע"מ

התובע, יליד 1962, נפגע ביום 16.7.2002 במהלך עבודתו בעת שפרק סחורה ממשאית של הנתבעת. לטענתו, הנתבעת, שלה חובת זהירות מוגברת בהיותה המעבידה שלו בעת האירוע, הפרה חובה זו ולכן עליה לפצותו. הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח את גרסתו בקשר לאופן קרות האירוע והגורם לפגיעתו, וכי מכל מקום נזקיו נבלעים בתגמולי המל"ל ששולמו לו. בנוסף חלוקים הצדדים גם בשאלת הנזק.

בכתב התביעה תיאר התובע את השתלשלות העניינים ביום האירוע. הוא ציין כי לאחר שעלה על המשאית על מנת לפרוק סחורה באמצעות עגלה (ג'ק) הידראולית, הוא הכניס את שיני העגלה מתחת למשטח עץ של סחורה במשקל של כ- 200 ק"ג, הרים את משטח העץ בעזרת העגלה והחל בגרירתה יחד עם משטח העץ והסחורה מעליו. בשלב זה החליק ומשטח העץ והסחורה שעליו דחפו אותו לכיוון הרמפה של המשאית, משם נפל מגובה של מטר עד מטר וחצי אל הקרקע.

התובע תיאר כי המשטח של המשאית שעליו החליק היה חלק ומשומן, עשוי ממתכת ממורקת ומבריקה וללא משטחי חספוס. עוד תיאר, כי במשטח היו כתמי שמן לרוב שנזלו באופן קבוע מהעגלה ההידראולית שהייתה מיושנת. בנוסף טען, כי לעגלה לא היה מנגנון לבלימת תנועתה, אלא הדבר נעשה באמצעות הכוח של המפעיל.

התובע מתאר בכתב התביעה כי פריקת הסחורה מן המשאית בוצעה בלחץ זמנים משום שהמשאית מפריעה לתנועה, ולכן הוא נאלץ להוריד את הסחורה במהירות. עוד הוא מתאר, כי ביום האירוע הוא שימש כנהג המשאית ויחד אתו עבד אדם נוסף בשם אבנר בלדב. לטענתו, מר בלדב היה אחראי על ביצוע העבודה, קביעת מקום החניה וניהול פריקת המטען. על פי הוראותיו, הוא החנה את המשאית בשיפוע כך שהצד הקדמי של המשאית היה גבוה לעומת הצד האחורי. כמו-כן, ציין כי לנוכח המטען הכבד שהיה על המשאית הפרשי הגבהים אף גדלו.

בתצהירו חזר התובע על עיקרי הדברים אם כי נמנע מלהצהיר כי סופקה לו עגלה מיושנת, וכן לא טען להעדר מנגנון לבלימתה. כמו- כן, התובע לא חזר על טענותיו בקשר לשיפוע שבו חנתה המשאית ולהפרשי הגבהים.

בחקירתו ביום 22.10.2015 חזר התובע על חלק מן פרטים אותם תיאר בכתב התביעה ובתצהיר, ואולם, לצד פרטים אלו ציין פרטים נוספים ושונים מאלו שפורטו לעיל.