ת"א 18716-12-13 א.נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 4ג לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975.

2.התובע, יליד 1973, נפגע בתאונת דרכים ביום 28.10.2008. עפ"י הנטען כתוצאה מן התאונה נחבט ראשו של התובע בהגה הרכב, וכתוצאה מכך הוא איבד הכרה ונגרמו לו חבלות רבות, בין היתר באפו, בראשו ובצווארו. התובע טוען כי ביום 10.11.2008 עבר ניתוח בביה"ח פוריה לשחזור העצם הנזלית לאור השברים שנגרמו לו.

3.מאחר והתובע היה בדרכו לביתו מן העבודה, הוכרה התאונה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, התובע הגיש תביעה לקביעת דרגת נכותו וועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לתובע נותרה נכות זמנית בשיעור 10% מיום 1.1.2009 ועד ליום 28.10.2009, ולמן אותו יום לא נותרה לתובע נכות רפואית כלשהיא.

4.הנתבעת כפרה בנזקים הנטענים על ידי התובע, וטענה כי נזקיו היו מינוריים. כך או כך, טענה הנתבעת כי אין כל קשר סיבתי בין תלונות התובע לבין התאונה הנטענת.

5.התובע טען כי נגרמו לו שינויים בצורת האף, והוא איבד חלק מתחושת הריח, ועל כן עתר להבאת ראיות לסתור. בבקשתו טען התובע, כי הועדה הרפואית התעלמה מן הממצאים הרפואיים האובייקטיבים העולים מן המסמכים הרפואיים. בקשתו זו של התובע דחיתי עפ"י החלטתי מיום 11.9.2014. בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת טאובר).

6.כאמור, הצדדים הסכימו ביניהם ליתן פסק דין על דרך הפשרה.

7.הצדדים הגישו סיכומים בכתב. התובע עתר לפצותו בגין אובדן השתכרותו בעבר, פגיעה בכושר השתכרותו וכן בגין כאב וסבל ועזרת צדד ג'. הנתבעת כפרה בכל טענות התובע וטענה, כי בהתחשב בתקבולי המל"ל, יש לפסוק לתובע בגין כאב וסבל ועזרת צד ג' וכי תקבולי המל"ל עולים על סכום הפיצוי הכולל שיש לפסוק לתובע.

8.עיינתי בטענות הצדדים, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה ובהתחשב במהות הפגיעות ובניתוח שעבר התובע ובתקופת אי הכושר שאושרה ע"י המל"ל ושיעור הנכות הזמנית שנקבעה ע"י הועדה הרפואית של המל"ל, ולאחר עיון במסמכים הרפואיים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע מעבר לתקבולי המל"ל את הסך של 16,000 ₪. לסכום הנ"ל יתווסף שכ"ט עו"ד בשיעור 11% ומע"מ וכן הוצאות משפט בשיעור האגרה ששולמה ועליה הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד היום.