לפניי תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שכירות ראויים בגין שימוש ייחודי שעושה הנתבעת בגג הבניין שבו היא מתגוררת.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
התובעת 1, חברת גורדון 43 בע"מ, היא חברה פרטית שהתאגדה ביום 6.3.1950 (להלן: "החברה"). הנכס היחיד שבבעלות החברה הוא המקרקעין הידועים כגוש 7078 חלקה 155 והבניין הבנוי בהם (להלן: "הבניין"), והיא משמשת כ"חברת גוש-חלקה", מנגנון ששימש בעבר לרישום ולניהול של מקרקעין. כמקובל בתאגידים מסוג זה, בעלי המניות בחברה מחזיקים במניות על פי שטח הדירות שברשותם. בפועל, החברה היא הרשומה כבעלת הזכויות במקרקעין, ובעלי המניות שלה רשומים כחוכרי הדירות.
הנתבעת היא אחת מבעלי המניות בחברה, ומחזיקה כחוכרת בדירה מספר 13 בבניין, דירה בקומת הגג הפונה לכיוון צפון-מזרח. לטענת התובעים, תפסה התובעת זה מכבר חזקה ייחודית בגג הבניין, הסמוך לדירתה, והיא נוהגת בו מנהג בעלים באופן השולל מיתר בעלי הזכויות בבניין אפשרות שימוש בגג – שלשיטת התובעים, מהווה חלק מן הרכוש המשותף.
הנתבעת אינה מכחישה כי היא אכן עושה שימוש בחלק הגג הסמוך לדירתה (וראו לעניין זה סעיף 6 לכתב ההגנה), אולם היא טוענת שאין בכך כדי להצדיק את סילוק ידה מן הגג, וכי אין בכך פלישה. הנתבעת מעלה את הטענות הבאות נגד התביעה:
התיישנות (סעיף 3 לכתב ההגנה) – הנתבעת טוענת כי רכשה את דירתה לפני כ-30 שנה במצבה הנוכחי, ומעולם לא נשמעה טענה נגד זכות השימוש שלה בגג;
חוסר סמכות עניינית (סעיף 5 לכתב ההגנה) – הנתבעת טוענת כי הסמכות לדון בתביעה ולהכריע בה מסורה לסמכותו הייחודית של המפקח על הבתים המשותפים מכוח סעיפים 77-72 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), אולם ב"כ הנתבעת חזר-בו מטענה זו במסגרת קדם המשפט הראשון בתיק, ביום 28.9.2016 (לפני כב' השופטת לימור ביבי);
העדר עילה (סעיף 6 לכתב ההגנה) – מחמת שהתובעים לא הציגו מקור להסדרת מערכת היחסים בין בעלי המניות ובין עצמם, מחמת שהתובעים לא הציגו, כנטען, ראיות להיותם בעלי הזכויות הקנייניות בגג, מחמת שהחברה לא שילמה אגרה שנתית לרשם החברות, כך שמדובר בחברה מפרת חוק, מחמת שהחברה לא מינתה מנהלים שיחתמו בשם החברה, מחמת שמנהלי החברה אינם מתגוררים בבניין, וכי מרשם המניות אינו משקף עוד את הזכויות בדירות. בעניין זה, מציעה הנתבעת להסדיר את סוגיית הבעלות בבניין על דרך רישום בית משותף;
התיישנות רוכשת (סעיף 7 לכתב ההגנה) – התובעת טוענת כי לאור משך התקופה שבה היא מחזיקה בגג ועושה בו שימוש ייחודי, יש לעשות שימוש במוסד ההתיישנות הרוכשת, ומתבססת לעניין זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב – יפו בת"א 114/98 קמא נ' קוסטה (כב' השופטת (כתוארה אז) הילה גרסטל), וכן על פסקי דין ישנים יותר;
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.