פלוני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
18644-12-15
30.6.2016
בפני השופטת:
עידית וינברגר

- נגד -
המבקש/התובע:
פלוני
עו"ד אלון הוברמן
המשיבה/הנתבעת:
אליהו חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ר.ינקו-פינקלשטיין
החלטה

 

 

 

  1. בקשה להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן "חוק הפלת"ד").

     

  2. המבקש, יליד 1969, נפגע בתאונת דרכים ביום 5.06.09.

    התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ובגינה נקבעו למבקש נכויות זמניות. בהתאם להחלטת ועדת הערר מיום 11.02.10 נקבעה לתובע 0% נכות צמיתה.

    ביום 18.8.11, בעקבות תביעה להחמרת מצב שהגיש המבקש, קבע הפוסק הרפואי ד"ר משה דניאל כי קיימת החמרת מצב וכי למבקש נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין הפגיעה בברך, שרק מחציתה קשורה לתאונה, כך שהנכות הצמיתה כתוצאה מהתאונה הועמדה על 10%.

    הן המבקש והן המוסד לביטוח לאומי הגישו עררים על החלטת הוועדה הרפואית.

    ועדת הערר בהחלטתה מיום 23.10.11, דחתה את הערר שהגיש המבקש וקיבלה את הערר של המוסד לביטוח לאומי, ופסקה כי מצבו של המבקש לא הוחמר וכי לא נותרה לו נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

     

  3. לטענת המבקש, ועדת הערר מיום 23.10.11 לא עשתה עבודתה ביסודיות, מכמה טעמים: ראשית, בכך שלא הונח בפניה מלוא התיק הרפואי של התובע בגין התאונה לרבות בדיקת MRI מיום 9.8.09 ומסמכים רפואיים שנערכו ע"י ד"ר מיכאל שניידר וד"ר אמין פאר כמפורט בבקשה, כפי שעולה מעיון בסעיף 12 לפרוטקול ועדת הערר מיום 23.10.11. לטענתו, מדובר במסמכים רפואיים המדגימים ממצאים פתולוגים אובייקטיביים ובמיוחד בדיקת MRI שהממצא בה בעניין הקרעים ברצועה, מקנה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סע' 48(2)(ז)(1) לתקנות המל"ל.

    שנית, בהיעדר מסמכים אלה, שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה למצבו של המבקש לא זכתה לדיון ועיון ונקבע באופן סכימטי כי לפחות מחצית הנכות הינה מעברו של התובע. הממצאים במסמכים הם לאחר התאונה ולכן ברור כי יש לייחס את הממצאים לתאונה ולא לעבר.

    שלישית, הועדה טעתה בפרשנותו המשפטית של סעיף 48 לתקנות המל"ל, לפיו על מנת לייחס 10% נכות צמיתה, די בהוכחת תנאי אחד דוגמת קרע במיסקוס אף בצורה קלה. מאחר ובדיקת MRI לא הונחה בפני הועדה, נבצר ממנה לתת דעתה לממצאים שנתגלו בבדיקה ובמיוחד הקרעים המרובים. מוסיף וטוען המבקש, כי הועדה טעתה עת קבעה כי לצורך הענקת נכות יש להוכיח מעבר לקרע גם הגבלה או חוסר יציבות שלא קבועים בסעיף. עוד טוען המבקש, כי אף שהדבר לא מהווה נימוק המצדיק קבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור, יש לציין כי שני מומחים, הן ד"ר בר שמונה בהסכמה במסגרת תביעת תאונות אישיות שהגיש המבקש והן מומחה מטעם המבקש, ד"ר פאר, שניהם קבעו למבקש 30% נכות צמיתה בגין הפגיעה.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>