ת"א 18638-04-10 הימנותא בע"מ נ' הודא ואח'

עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, הידועים כחלקה 10 בגוש 12149, בכפר עארה, בשטח 6,551 מ"ר, שבבעלות משותפת של התובעת ושל הנתבעים (להלן: "המקרקעין") לסילוק יד ולהריסת הבתים שבנו מי מהנתבעים במקרקעין, הואיל ולא ניתנה הסכמתה לבניה/שימוש ייחודי.

לתובעת 766 מ"ר מתוך המקרקעין (נטו 374 מ"ר), המהווים 9/77 חלקים מהמקרקעין (11.6%). יתרת השטח של 5,786 מ"ר (88.4%) הוא בבעלות הנתבעים.

אין חולק כי לא קיים בין הצדדים הסכם פירוק או שיתוף במקרקעין, ולכן בעלותו של כל שותף משתרעת על כל אתר ואתר בקרקע, בהתאם לחלקו היחסי ואין לו זכות לחזקה ייחודית בחלק מסוים.

אין גם חולק כי נתבעת 1 בנתה באפריל 2010 בית במקרקעין ללא הסכמת התובעת וללא היתרי בניה ונתבעים 16, ו/או 18 ו/או19 ו/או מי מטעמם בנו בית ב-2008 או 2009,וכי ניתנו צווי מניעה להמשך כל בניה עד פסק הדין. אין גם חולק כי נתבעת 1 המרתה את הצו פעם אחר פעם וביזתה את ההחלטות דבר שהצריך דיונים רבים והחלטות.

על המקרקעין חלה תכנית מתאר עארה ענ/119. בהתאם לתכנית, 51.15% משטח החלקה מיועד לשטחים ציבוריים ודרכים ואילו 48.85% מיועד למגורים (ראה חוו"ד המודד עמ' 3 ) ומכאן שחלקה של התובעת לאחר הפרשה לצרכי ציבור עומד על 374 מ"ר מהמקרקעין. ראה חוו"ד המודד עמ' 4.

בתביעתה עתרה התובעת כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 46 ו/או סעיף 37 לחוק המקרקעין, ויורה על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של חלוקה בעין ותשלומי איזון. בנוסף, ביקשה להורות על הריסת הבנייה שהתבצעה במקום, להורות לנתבעים לשלם לתובעת את חלקה היחסי מדמי השכירות שקיבלו או לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים לפי השימוש שהם עושים בפועל במקרקעין.

התביעה הוגשה מבלי שנתמכה בהצעה לחלוקה ע"י חוות דעת מומחה מטעמה, או שומה לדמי שימוש ראויים.

ביום 5.8.12 ניתן פסק-דין בתיק דנן המורה על פירוק השיתוף במקרקעין בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המודד מר סוהיל זיאדן (להלן: "המודד") מיום 12/3/11, בכפוף לתשלום תשלומי איזון שנקבעו בחוות דעתו של השמאי המוסכם, מר דרעי.