ת"א 18636-07-13 כהן נ' עמידר החברה הישראלית לשיכון בישראל ואח',ת"א 19314-02-14 שמעוני נ' כהן

1.בפני בקשתה של התובעת להתיר לה לתקן את כתב התביעה. לטענת התובעת, התביעה הוגשה ללא סיוע וייצוג של עורך דין ואלם לאחר שב"כ למד את העניין עלה הצורך בתיקון המבוקש כך שהתובעת, תוותר על הסעד העיקרי שנתבע- ביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין בת"א 16474-06-11, ביטול חוזה השכירות והדרישה להיכנס בנעלי המשכיר, ותתמקד ברכיב הסעד הכספי שעניינו, בין היתר, פיצוי בגין ההשקעה וההשבחה של המושכר ומצג השווא הנטען מצד נתבע 2 כלפיה.

2.נתבעת 1 התנגדה לבקשה מן הטעמים המפורטים בתגובתה והעלתה טענות לגופם של דברים.

חרף החלטתי מיום 24.6.14, אשר ניתנה במעמד ב"כ הנתבע 2, לא הגיש הנתבע 2 תגובה לבקשה.

הכרעה:

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

ע"פ תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 בית המשפט רשאי בכל שלב של הדיון להתיר לבעל דין לשנות או לתקן כתב טענות כדי לאפשר לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

גישת בית המשפט לתיקון כתב תביעה היא גישה ליברלית וכאשר בעל דין מבקש לתקן כתב תביעה על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, נענים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים (ראה ע"א 3092/90 אגמון נ. פלדבוי, רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה; ע"א 702/86 איטונג בטרום בע"מ נגד בן הרוש פ"ד מד(1), 160); רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2006)).

המקרים בהם לא יאפשר בית המשפט תיקון, הם, כאשר התיקון אינו נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת, או כאשר יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. הרציונל להלכות אלו הוא, כי אין לפגוע בזכות צד להביא בפני בית המשפט את כל הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים. על התרשלותו של צד בכך שלא הציג טענותיו כראוי מלכתחילה, ניתן לפצות בהוצאות.

4.הזכות לתקן כתב טענות נשקלת ככלל בנדיבות ,במיוחד במקרה שבו, כבענייננו, מבוקש לתקן את סעיף הסעדים מבלי לשנות את העובדות המהותיות המשמשות תשתית לתביעה. ראו בספרו של א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית בעמ' 158: