ת"א 18629-08 מרקוביץ ואח' נ' לוי ואח'

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.עניינה של התובענה שלפנינו, אשר הוגשה ביום 16.9.08, פינוי הנתבעים מנכס שבבעלות התובעים, הידוע כחנות בקומת קרקע ברחוב השקמה 4 בירושלים, גוש 30073 חלקה 89 (להלן – החנות או המושכר), כאשר העילה העיקרית היא - נטישת המושכר.

2.על פי כתב התביעה, הנתבעים שכרו את החנות בדיירות מוגנת, בהתאם להסכם שכירות מוגנת שנערך ונחתם בשנת 1984, כאשר תחילת השכירות נקבעה ליום 1.12.84 (להלן – ההסכם).

ההסכם צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

3.על פי סעיף 1 (ב) להסכם, התחייבו הנתבעים להשתמש במושכר אך ורק למטרת מינימרקט/ מכולת ליחידים וסיטונאים בלבד , ולא לשום מטרה אחרת.

כמו כן, נקבע כי אסור לשוכרים לשנות את מטרת השכירות, אלא אם שילמו מראש למשכיר דמי הסכמה.

על פי סעיף 2 להסכם, התחייבו השוכרים לא למסור או להעביר או להשכיר את המושכר לצד שלישי כלשהו , וכן התחייבו לא לקבל שותף לעסק המתנהל במושכר או להחליף שותף או להוציא שותף מהעסק בלי קבלת הסכמה מראש בכתב מאת המשכיר.

בסעיף 24 להסכם נקבע, כי במקרה שהשוכר לא ימלא אחר אחת מהתחייבויותיו לפי ההסכם – הרשות בידי המשכיר לבטלו ולדרוש את פינוי המושכר.

4.כמפורט בסעיפים 6 עד 18 לכתב התביעה, התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו את ההסכם באופן שיטתי, דבר שגרם לתובעים להגיש נגד הנתבעים תביעות פינוי, אשר הסתיימו בפשרות שקיבלו תוקף של פסק דין, והנתבעים לא עמדו גם בפסקי דין אלה.