ת"א 1860-11-11 אביאב ואח' נ' גרידיש קבלנות בע"מ ואח'

ביום 24.5.16 ניתנה החלטתי בבקשה המשיב להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין.

בהחלטתי דחיתי הבקשה וקבעתי שהמשיב היה נוכח בדיון ביום 14.2.16 אולם הגיש בקשתו רק שלושה חודשים לאחר מכן ללא כל הסבר מספק. כן קבעתי שבתיק נקבע מומחה מטעם בית המשפט אשר נתן חוות דעתו, אשר בעקבותיה הנתבעת היתה אמורה לתקן הליקוים. בשל השלב בו נמצא התיק קבעתי שזו סיבה נוספת שלא לאשר הבקשה.

המשיב הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו.

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.7.16 נקבע שהחלטתי תבוטל ותינתן למשיב ארכה להגשת בקשתו לביטול פסק דין עד ליום 14.7.16.

בהמשך להחלטה זו הגיש המשיב בקשה זו לביטול פסק דין. בבקשה טוען שלא קיבל כל מסמכים מבית המשפט המופנים אליו. לטענתו התייצב לדיון ביום 14.2.16 שכן קיבל זימון לדיון וכי סבר שהינו מגיע כעד.

לגופו של ענין טוען שנשכר על ידי הנתבעת לבצע תיקן איטום של גג החניה וכי עשה כן כראוי ובפיקוח מי מהנתבעת.

המבקשת, הנתבעת הגישה תגובה לבקשה זו. לטענתה כתבי בית דין נמסרו כדין לנתבע. לגופו של ענין טוענת שעבודת המשיב בוצעה ברשלנות.

עיון בתיק בית המשפט מעלה שההודעה לצד ג' נשלחה לנתבע כדין בהתאם לכתובת עסקו. כן ציין המשיב שקיבל במהלך השנים זימונים לדיונים. מדוע קיבל זימונים אם אינו צד לתיק? מדוע החליט להגיע רק לדיון מיום 14.2.16 ולא לדיונים קודמים? לא ניתן כל הסבר סביר על ידו.

עם זאת ולאור נימוקי המשיב לגופו של ענין סבורני שיש מקום לבטל את פסק הדין כנגד תשלום הוצאות.